שני הגנים הכי חביבים עלי בארץ, הם הבטחה ליופי בכל עונה. הגן הלאומי עין חמד והגן הבוטני בירושלים. בשניהם כעת, חוגגת השלכת בשיא תפארתה בזכות תנאי אקלים הולמים של מרחב הררי, שבו הקור משפיע היטב על הפיגמנט של העלים שנעשה צהוב, כתום או אדום
הארץ אמנם מלאה במיקומים של עצים (ברמת הגולן, הכרמל, אזור מודיעין וגם בשפלה), שהשליכו את עליהם אפיים ארצה
אם רוצים תרכיז מרהיב, עם חנייה מוסדרת ומסלול הליכה בטבע, שווה לשלם את דמי הכניסה לשני הגנים לעיל, מה גם שהם במרחק עשר דקות זה מזה
עין חמד
נסיעה בכביש מספר אחד שמתפצל לכפרים אבו גוש, קריית ענבים, בית נקופה עין נקובה ועין ראפה, מובילה לעין חמד, אואזיס של טבע מרשרש, מפכפך, מרווה נפש צמאה, במציאות של רעמי טילים וברקים של כתבמ"ים
שימו לב להפתעות זורמות בזרזיפים מנחל כסלון, לתעלות וברכות בהם שוחים עלים שנשרו מעצי דולב, כאשר בינהם שבילי טיול מוצלים, שמצטלמים סוף באור חורפי זוהר
השטח הוא גדול, לכן גם כאשר פוקדים את השמורה מאות אנשים הצפיפות סבירה, הרעש פחות, אבל אנחנו כידוע בישראל. שמתי לב שמעטים מבקרים בשרידי המצודה הצלבנית, הרוב מתפזרים במדשאות עם צידניות ובשולחנות פיקניק וכמעט כולם, מצלמים או מצטלמים
בביקורים חוזרים זיהיתי טרנד בקרב חרדים, שבאים עם כל הטף, לבושים באותו בגד, בצבע זהה ומייצרים אלבום משפחתי פוטוגני ממש. כשהם מדגמנים ישיבה מדורגת על הגשרונים של אמות המים ובתוך התעלות. רובם מגיעים מצויידים בצלמת מדרבנת, שדואגת לאביזרים כמו גיגית סטייל ציור אימפריסוניסטי, כובעים, או מטרייה שעליה מודבקים עלים מצהיבים
מיקום-הגן נמצא עשר דקות מירושלים, חצי שעה מת"א. בגלל היותו במיקום נח מהבירה, שווה לדעתי לבקר בו לפני העלייה אליה, כי הוא נסגר בארבע, שעון חורף. כתבו בוויז: גן לאומי עין חמד
עין חמד, רשות הטבע והגנים-צלמה גילי מצא
הגן הבוטני בירושלים
הגן הבוטני בגבעת רם בירושלים, מחולק לפי אזורים גאוגרפיים מרחבי העולם. נאמר לי שהאזור של השלכת מתמקד בחלקת צפון אמריקה, אבל גם מצאתי נשירים באזור האירופאי וקצת באסייתי
כבר בתחילת הגן, מאחורי הבוטק'ה של הכרטיסים, תמצאו מרבד שלכת אלכסוני, שכעת אין אליו גישה, אבל הוא מרמז על מה הגן צופן בחובו. הדרך הנכונה לטעמי לטייל פה, זה לא להתעצל ולעלות למרומי הגבעה, עד האזור של החממה הטרופית
מפה להתחיל לרדת, פעם ימינה ופעם שמאלה, לאורך השיפולים. לשים לב למה קורץ לכם בצבעוניות שלו. גם לערימות העלים שנשרו ונערמו בשקים גדולים על ידי הגננים החרוצים. הצבר של העלים, גורם לסוליות הנעליים להחליק, בשטח המרשרש בקול, ממש מתחת לעצים
אם יש לכם זמן, תתעמקו בשלטים שמגדירים את העצים, חלקם שוברי שיניים. בינהם לגרסטרמיה הודית,אוג משונן, עוזרר אדום, קוטינוס מזרחי ומיני דולב. נתקלתי גם במיני אגס, מיני אדר, מיני אלה, מיני דובדבן, טיליה אירופאית, מיני כליל, מציעים צבעים של חו"ל ופירות אדומים, שתואמים לקישוטי הכריסטמס
באתי סקפטית יחסית והתלהבתי ממש. הבנתי שיש חשיבות גדולה לשעת הביקור. במרווח בין שתיים לשלוש, השמש נצנצה מבעד לעלי הזהב הקטנטנים, או שהעניקה מחומה, אדמומיות נוספת לעלים
בשעה שלוש וחצי, העצים באזור המתחם כתיבה בגן היפנטו ביופיים. בזמן הזה גם היו משבי רוח נעימים, שסייעו לעלים להפרד מהעצים
מומלץ לעשות הפסקת הטענה, בבית הקפה הצמוד לאגם "קפית". עם סלט הבית המושלם של שבבי בטטה, שמגיע במידת אקסטרא לארג'. אם אתם לא בצמד, תארזו את מה שנשאר לטייק ווי. בשעה ארבע, הגן ברובו כבר מוצל ולקראת חמש, נדלקים פסלים בתערוכה חדשה בשם "חלומות חורף"
קרני השמש האחרונות משחקות בהם. בשעה שש נכנסים מבקרי הערב, לקסם של מרכבה רתומה לסוסים, יוניקורן, סנאי, קרנף וחיות נוספות, במימדי ענק
הגן הבוטני ירושלים-צלמה גילי מצא
תיאור מעולה ומסקרן. צילומיך ותיאוריך יוצרים תיאבון לבוא ולהתבשם במראות ובצבעים. יישר כוח!
כתבה מעניינת ותצלומים מופלאים של שלכת יפהפייה.
מרהיב תודה