קפה "עוטף רעים" בת”א-לזכר דביר קרפ הי"ד
קפה "עוטף רעים", שנפתח השבוע בשכונת פלורנטין בת"א, הוא סיפור של ניצחון הרוח ותקומה מאז השביעי באוקטובר. אחד הסיפורים המצמררים של היום הנורא, שרצו בלופ במדיה החברתית, היה של דביר קרפ ז"ל מקיבוץ רעים.תושב הקיבוץ שנרצח לנגד עיני ילדיו, עם בת-זוגו סתיו קמחי ז"ל.
פרודתו של דביר רעות קרפ, שלא הייתה באותו יום בביתה בקיבוץ, ניהלה מבצע מורט עצבים לחילוץ הילדים ורק למחרת התאחדה איתם.השבוע-רעות קרפ הצליחה לחייך ולסגור מעגל, בהשקת חנות-בית קפה עם התופינים של דביר, שהיה השוקולטר של העוטף
באתי לפגוש אותה ולהתחבק. גילוי נאות, דביר ז"ל היה הבן של גיסתי לשעבר, ככה שהסיפור הזה נגע לי באופן אישי.
במהלך הקורונה נסעתי לבית הקפה בקיבוץ רעים, כדי לצלם ולהמליץ על דביר. המקום פעל במתחם העמותה למען הקשיש באשכול ופקדו אותו בקביעות קשישי הקהילה, תלמידי קריית החינוך הסמוכה, חיילי העוטף ומטיילים
נדרשו מדביר נחישות וחזון, כדי להקים באזור הגבולי הזה בית קפה. שמחתי לראות שהוא מלא ואנשים באים במיוחד, כדי לקנות את הפרלינים שדביר הכין, מלימודי שוקולטריה בבלגיה ומתכונים שהמציא
את התשוקה של דביר לשוקולדים הכרתי היטב. הפרלינים שלו כיכבו בקפה "פינתי" בת"א, שהקים אבא שלו מאיר קרפ ז"ל. כאשר רציתי להתפנק בשוקולד איכותי, נהגתי לקבוע פגישות עבודה במקום. לאחר שדביר נישא לרעות, הם עברו לגור בקיבוץ שלה, רעים. בשנת 2012 דביר פתח בו את "שוקולד קפה"
לאחר האסון, המקום הוגדר כשטח צבאי ומפעל החיים של דביר, התמסמס. המקום היה סגור במשך 8 חודשים. השבוע נפתח התאום המשודרג שלו, בהשקה מרגשת לכ-450 חברי הקיבוץ, שעברו להתגורר במתחם ברחוב הרצל. המקום מנוהל ומתופעל על ידי רעות ותושבי העוטף שפונו מבתיהם, במטרה לספק להם מקום להתכנסות ותעסוקה
האמנות במקום
מתכתבת עם המהות של קיבוץ רעים ושווה להקדיש לה תשומת לב, כי היא עוצמתית ומאפשרת להבין את הרקע של הטרגדיה שזוקקה למקום מנחם ואסתטי
פורטרט של דביר
במסגרת המחוות המרגשות שרעות נתקלה בהן, היא קיבלה פנייה מאמנית גרמנייה שחיה בארץ, שנתקלה בפייסבוק בצילום ובסיפור של דביר, ועשתה ממנו פורטרט ושלחה לרעות במתנה
הלוגו של הקיבוץ
ממש ליד הוויטרינה של המתוקים, תלוי חיתוך לייזר ענק שנראה כמו גבעה שבורה. תמצות אייקוני של תל ג'מה, שמשמעה חבר'ה, דהיינו רעים. "זה המקום שחקוק בחוויות הילדות שלנו", אומרת רעות בכאב נוסטלגי. "הרבה מאתנו עשו קעקוע עם הלוגו הזה, גם לי יהיה בקרוב". היצירה נעשתה במפעל "ישראלייזר" של קיבוץ רעים
פסל הקונכייה
צילום גדול מעל המעדנייה, הוא של פסל ענק שניצב בחזית הקיבוץ. "הקונכייה", מקום שילדים אוהבים להתחבא בו, מקום מפגש מרכזי
לוח המצוקה מהשביעי לאוקטובר
היצירה הכי מצמררת, נעשתה על-ידי עדי דרימר. תמונת פרספקס עם מאות הודעות הוואטס אפ, שנשלחו בין שמונה ועשרים בבוקר עד עשר וחצי בשביעי באוקטובר. יש פה את ההודעה ששלחה רעות "דחוף, דחוף,לבית של דביר. דריה ולביא לבד. דביר נרצח"
רעות מצביעה על הודעה נוספת "מהר, שיצילו את הילדים של רעות".
בשעה שמונה היא קיבלה הודעה מהבת הגדולה שלה, ליה "אמא, אני מתה מפחד. יש מחבל מחוץ לבית". נבהלתי נורא ומיהרתי להתקשר אליה אבל היא ניתקה. היא שלחה לי עוד הודעה שבה כתבה "אמא, אסור לי לדבר. אני צריכה להיות בשקט"
מהר מאוד גם בקבוצה של הקיבוץ שלנו התחילו לזרום הודעות לנעול את הדלתות, להגיף חלונות, להחשיך את הבתים. "ניסיתי להרגיע את דביר שהבת הבכורה בטוחה. בשעה 8:24, קיבלתי מהנייד שלו את ההודעה הבאה "אמא, זאת דריה. אבא נרצח. גם סתיו (בת הזוג של דביר. י"מ). הצילו'". דריה בת עשר וחצי, לביא בן תשע.
המחבלים סימנו להם עם הידיים, להיות בשקט, להוריד את הראש, כיסו אותם בשמיכה ויצאו. "דריה סיפרה לי שהם גם כתבו משהו על הקיר, שהסתבר כאמירה "אל קאסם לא הורגים ילדים" בערבית. התחננתי לעזרה, ענו לי שמנסים לעזור אבל מתקשים להגיע, כי בכל שטחי הקיבוץ פרוסים מחבלים". רק בזכות שכן שסיכן את עצמו ורץ אליהם עם נשק והסתגר עם הילדים בממ"ד במשך תשע שעות, הגיעה לבסוף כיתת כוננות וחילצה אותם דרך החלון
התכנים
מדובר בחלל מרשים של 250 מ"ר על גבי שתי קומות ויכלול. על הייעוץ הקולינרי אמונה השפית רותי רוסו. בהמשך, בית הקפה יציע חלל להופעות חיות של אמנים מהעוטף לצד בר יין. ניתן לרכוש פה את המוצרים כמארז פיקניק ולשבת במרחבי המתחם, או סביב בית הקפה
מה שווה לטעום פה
כמובן את הפרלינים והשוקולדים של דביר, על בסיס מתכוניו המקוריים "פניתי לשוקולטרית איקה כהן, שנחשבת בתחום והיא הכירה את דביר. היא ממש פענחה את המתכונים, כי דביר לא רשם הכל במדוייק, לפעמים הוא רק שרבט רעיונות". בנוסף היא פנתה לשוקולטר ווארד ,דרוזי מפקיעין "שעובד בשיטה וחומרי עבודה דומים לדביר", היא מסבירה
הפרלינים של דביר מימין, והיום בבית קפה-צלמה גילי מצא
בבית הקפה נמכרים כעת 12 סוגי פרלינים בטעמים כמו פיסטוק, מרציפן לוז, קרמל, חלבה וגולת הכותרת זה "כלניתות", בצבע אדום, שנעשה במחווה ל"דרום אדום". עוד מוצר סמלי, שנמכר בשקיות הם שברי שוקולד לבן. תפריט כולל מאפים הנאפים במקום, שתייה קלה, שייקים טבעיים, כריכים וסלטים
רעות עם הפרלינים כלניתות-צלמה גילי מצא
כרטיס הביקור
כרטיס הביקור של דביר, גם עוצב מחדש בהתאמה. בנוסף לאות K-משם משפחתו קרפ, נכתב "מאז 1996 עד שביעי באוקטובר". יש עיגול וקו שבר מוזהב, במחווה לאמנות הקינצ'וגי היפנית, שעוסקת באסתטיקה של איחוי שברים
כרטיס הביקור החדש של דביר קרפ-צלמה גילי מצא
מה מומלץ לרכוש
יש פה ליין שלם של מוצרים מהעוטף הכוללים חפצי אמנות לצד, ממרחים מעין הבשור, שמן זית ממשק ביליסקי, הריבות של רוחל'ה מרעים, גבינות של בארי, בירות ממושב דקל, עציצים מנתיב העשרה, יין יתיר. יש פה גם חולצות, סינרים, ספלים, בקבוקי שתיה וכובעים ומוצרים שעוצבו במיוחד
אני רכשתי קערת כלנית מקרמיקה, מסדרת "הכלניות", שעשתה אמנית הקיבוץ, מיכל מרום. באותה שבת, מיכל שהתה עם משפחתה בממ"ד. "בזמן שדיברתי עם דריה בטלפון, אני קוראת בקבוצת הוואטס אפ ,שמיכל כותבת שהם נחנקים והיא לא נושמת
דריה שאלה אותי אם הצליחו להציל אותם. זה מה שהיה לה בראש". למרבה המזל הצליחו להגיע למשפחת מרום בזמן
התורמים
בנק הפועלים התגייס לפרויקט עם תרומה משמעותית, לצד תרומות נדיבות נוספות ביניהן של: אתר פודי, חברת פלסאון, חברת מודי, חברת טמפו, בנק Hsbc וחברת צ'קפוינט שתמכו בפרויקט ביד רחבה. האדריכלית ליאת אלון, עיצבה את המקום ברוח העוטף מהנגב שמגיע ללב הכרך
החזון של רעות
לדברי רעות, את "שוקולד דביר", ניתן יהיה לרכוש בהמשך באתר אינטרנט ייעודי. המותג והמקום פה, מהווים את הבסיס ומקור לפרנסת שלושת ילדיו ורעות. "דביר התקבל כחבר קיבוץ ממש סמוך להרצחו. הקפה מהדהד את הרוח החיה שלו, כמי שאהב והצליח לשמח אנשים ,באמצעות שוקולד בוטיק שיצר. אני חולמת להקים מפעל שוקולד על שמו של דביר ברעים".
רעות קרפ, קרמיקה של מיכל מרום, תמונה משותפת-צלמה גילי מצא
אשמח
שתשתפו את הפוסט הזה ותבואו לבקר פה, ולרכוש פריטים שהם תרומה.
קפה עוטף – רעים
כתובת-וולפסון 54, תל אביב
שעות פעילות א- ה 7:30-19:30
שישי -7:30-16:00, שבת - 9:00-19:30
כתבות נוספות מהאזור:
מרגש. אכן ניצחון הרוח האנושית.