"סנוב בשדרות היית?", נראה לי כמו סיסמא הכרחית להרבה ישראלים, שמטיילים בכל מקום בארץ ובעולם. פסטיבל "דרום אדום", שצובע את הנגב בקמפיין שמתעצם בכל שנה, לא מתעכב מספיק לטעמי, על העיר המיוחדת הזו, שיש לה יופי של היצע בדגש משפחתי, עם שני פארקי משחקים סופר מושקעים
בתודעה הלאומית לעיתים שדרות, שגרים בה כשלושים אלף איש, עדיין נתפסת כעיירת פיתוח. שכונות המקור שלה מאוכלסות ביוצאי צפון אפריקה והקווקז, אבל בשנים האחרונות מגיעים אליה רבים מרחבי הארץ, בין היתר בזכות הנחה של 45% בארנונה והטבות מס של כ-20% והיא בתנופת בנייה מרשימה. במהלך השנה הקרובה אמורה להיפתח בה מלונית, פתרון ראשון לטובת התיירות, שמציפה את העיר במהלך הפסטיבלים
שדרות ששמה נקשר כסמל לפריפריה, היא הרבה יותר מזה; מוצב קדמי אל מול הטרור האסלאמי ומצד שני ליברפול של ישראל, ממנה יצאו להקות נפלאות כמו "כנסיית השכל", "שפתיים", "טיפקס", עם אמנות רחוב משגעת, שראיתי ברחובותיה ואספר בשבחה בפרק נפרד. הפעם באתי לדגום מקומות בטבע ועשיתי "סובב שדרות", שהניב את הרשומה שלפניכם
עגלת קפה וחץ שחור
אני אוהבת להתחיל סיור עם קפה ומאפה. על הז'אנר של עגלות קפה, שהפך למעצמה בקורונה, כתבתי הרבה כאן. "קפה בסיבוב", היא עגלת קפה השוכנת ליד אנדרטת החץ השחור, בכביש 232 והיא כמעט היחידה שנמצאת בשטח כל יום, בלי קשר לפסטיבל
המיקום שלה, הוא במגרש החנייה המונגש של "החץ השחור", אתר מורשת של הצנחנים. "החץ השחור" היה מבצע תגובה לפעולות חבלה ופיגועים של מסתננים מרצועת עזה בשנות החמישים, במהלכו נהרגו שמונה לוחמים. מייד הסתבר לי, שאני לא יכולה לטייל באזור ולחמוק מהשטח שמולי, שמשמעו "גבול לפניך"
כמה שניסיתי לעקוף את המשוכה, בכל שלב בסיור, שעשה לי אילן אבקסיס, מדריך מטעם "תיירות שדרות", הוא הדגיש את נוכחות האופק הקרוב והשפעתו על האזור וכמובן על תושבי שדרות, עירו. העגלה נושקת למבנה היסטורי "בית שביתת הנשק'", שבו נפגשו משלחות לשיחות שביתת הנשק שהתקיימו לאחר מלחמת העצמאות
מה שיפה בעגלה הזו , שהיא כולה מתוצרת מקומית, אז הטעמים ממש ביתיים. הלהיט המיוחד הוא עוגייה בשם "בגסו קייק", שקיימת במגוון טעמים. הלכתי על הקרמל, חתיכת מתיקות שנותנת אנרגיה. יש פה מדי יום ג'חנון חם, פרצעאל, כריכים, מיצים ועוד. אפשר לשבת ברחבה עם כסאות ושולחנות ויש שני ערסלים, שיכולים להתאים לנמנום קל, כדי להתרענן ולצאת לדרך.
שעות פתיחה- א-ה 7.30 -17.00 שישי עד 14.00, שבת עד 17.00
חלילי רוח ומצפור
פעמון חלילי הרוח הענק באמצע הטבע, רצה שאקשיב לו, אבל כמוטיב חוזר בסיפור של סובב שדרות, יריות עם הדי בלימה, נשמעו ברקע. לרגע חששתי שזו ארטילריה, אבל הסתבר לי שבמקום פועל מטווח "משלנו", אז נרגעתי
כדי להתמקם, בנוף שנדמה כפסטורלי לרגע, עם עיריות ופה ושם כלניות, אילן הסביר לי מה בעצם אני רואה. גדר רחוקה, היא הקו הירוק ואילו הגדר הקרובה יותר, מסמנת חומת בטון למניעת חדירת מחבלים באמצעות מנהרות
נעים מאוד, מולי רצועת עזה עם עיירות ומחנה הפליטים, ששמן נקשר בתודעה של מבזקי חדשות במאות פיגועים, ירי על תושבי האזור הרוגים ולכן, כל תצפית היא גם אתר של שכול וזיכרון
חלילי הרוח שכאן, מנציחים את זכרו של אסף סיבוני ז"ל, חייל שנהרג באסון המסוקים. החליל שהוא חלק ממצפור אסף סיבוני, מורכב מעשרים חלילים, כמניין שנותיו של אסף שנגדעו, והוא מאלתר מוסיקה חד-פעמית, בזכות הרוח
מאגר ניר עם
ממש בצמוד לפעמון הרוח לזכר אסף סיבוני, נמצא המאגר השלישי בגודלו בנגב. מאגר ניר עם של הקיבוץ הסמוך, הוא ממש לא אגם לשחייה, אלא אם אתם עופות מים, כי מוזרמים בו מי קולחין שמקורם במפעל טיהור שפכי גוש דן (שיפד"ן)
עצים מדברים
כאשר נוסעים ממצפור סיבוני בשביל לכיוון מזרח, מגיעים לחורשה שבה ניתן לראות, שחור על גבי חום, איך הטבע נלחם בטרור
השכנים מחכים לשעת כושר, כאשר הקיץ בשיאו והכל מתלקח בקלות ואז הם משגרים בלוני תבערה ומקבץ של עפיפוני הליום, שנופלים במקרה הטוב בשדות
כעת המראה כל-כך פסטורלי וירוק, אבל את הנזק רואים ברגע שמתקרבים ומגלים עצים מפוחמים, גדמים ובורות. מדובר בנזק אקולוגי כבד שייקח שנים עד שיצמחו שוב, אבל הטבע אופטימי וראיתי עלים ולבלוב
עצים שרופים מירי מרצועת עזה-צלמה גילי מצא
מעצמת חוחובה
האמת שמעולם לא נפגשנו קודם, או שפשוט לא ידעתי איך הוא נראה. אני מדברת על הזהב הנוזלי של הנגב, צמח החוחובה. מסתבר שישראל היא מעצמה עולמית בנושא, שהעולם מיישר קו לפי מחירי הבורסה שלה והיא מספקת כ-40% מהתצרוכת העולמית
עצרנו ביער איבים, שיש בו גם מקום מוסדר עם שולחנות פיקניק. התעכבתי ליד עשרות שורות של שיחי חוחובה, שמתנשאים לגובה של מטר עד שני מטרים, עם פרחים ירקרקים-צהבהבים ופירות קטנטנים. על הרצפה היו פזורים מאות בולבוסים, הפירות שנשרו שנראו כמו זיתים שחורים והם בהקו, כאשר קרני שקיעה נגעו בהם
שמחתי לשמוע שבנגב פותחו זנים ייחודיים של הידוע בציבור הזה ומצאו טכנולוגיה ייחודית של שיטות גידול, קטיף ומיצוי השמן, שהפכו את הצמח המדברי הזה למניב מטבע זר בהיקף חסר תקדים
אנדרטת הארבעה-גבעת קובי
אני אוהבת את המשפט השגור בפי מדריכי טיולים שמתחיל ב"יום טוב ניתן לראות מפה...את...", במקרה הזה, "אנדרטת הארבעה" שנמצאת על גבעה בפאתי שדרות, הנוף ממנה הוא מעט ים תיכון, הרבה רצועת עזה, הרי יהודה, הרי חברון, שמציצים גם מתוך שני חלונות של האנדרטה. אנדרטה שהיא לזכר ארבעת הנופלים שמנעו בגופם מגה פיגוע בשדרות, מחדירה של חוליית מחבלים
לסיפור הקרב, ניתן להקשיב ב"מסבירן קולי", בלחיצת כפתור. המקום גם מוכר בשם "גבעת קובי", והוא אתר עלייה לרגל לחובבי אקשן וסרטי מלחמה, כי אפשר לראות מפה שיגורי רקטות שהשכנה שולחת ואת המערכות שצה"ל מפעיל בתגובה, לא מומלץ לבעלי לב חלש ונשים בהריון. מצידה המזרחי, הגבעה היא נקודת תצפית על עבר והווה: שיכונים צפופים, וילות ובנינים לגובה, שהם תוצר של הביקוש המסיבי לדירות בעיר
#דרוםאדום-צלמה גילי מצא
המלצת מדריך
האיש שגילה לי פינות חמד בסובב שדרות, אילן אבקסיס, הוא סגן מנהל בית ספר תיכון בעיר ומדריך טיולים וותיק, שבונה מסלולים מעניינים בדגשים שונים. את טיול הטבע שעשינו, הוא תיבל בהיצע שיש ל"תיירות שדרות" להציע; בדגש בטחוני, חברתי, סיור קולינרי ועוד
מכוון שאילן הוא מורה להיסטוריה ואזרחות, אי אפשר היה לקבל ממנו "נטו טבע", בלי להבין את ההקשר הרחב של המקומות, שהן אתרי הנצחה ומורשת, בגלל שהאזור כולו יושב על "פצצה מתקתקת" של קסאמים מול רצועת עזה וגם לשמוע ממנו קצת "סלאח שבתי", על הרקע החברתי של העיר
סיור אקטואלי לדרום אדום
האטרף החדש שהוא חוויה במסגרת "דרום אדום", שמציע למטיילים להתגלגל בשטח בסיור ממונע של "איזי ריידר". כלי עם ארבעה גלגלים, שעל פניו נראה יותר בטוח מהסגווי, שהאחרון מבחינתי הוא כלי אפאס בעייתי, כי עפתי ממנו בשביל צר וסבוך בכנרת ופעם נוספת, במסלול מושלג באתר סקי בצרפת.
אני יכולה להמליץ בזהירות, לבעלי שיווי משקל ומפרקים גמישים לנסות את הסיור "איזי", שיוצא מפארק "אגם המוזיקה" בשדרות, במהלכו עוצרים בנקודות תצפית על עזה, בשבילים המוריקים והפורחים של הנגב הצפוני ומגיעים למאגר ניר עם. להרשמה לסיורים בדרום אדום-כאן
בקשה מהחקלאים-אתם אורחים לרגע, אל תהרסו את הפרנסה שלהם. אין שום הצדקה שתצטלמו בשדה חיטה, כלניות, חמניות ואל תשימו שמיכה ותעשו פיקניק, כי הרסתם יבול, שזו הכנסתו של איש עמל.
לפני שאתם מגיעים לטייל באזור- אני ממליצה לכם להתעדכן באתר המפורט של תיירות שדרות, שכולל המלצות קולינריות, סיורים, ברקוד לרכישת משחק ניווט בפארק האגם, אתרים מומלצים ועוד כאן
כתבות נוספות על עוטף עזה: דרום אדום 2021
Comments