לבנטו-איפה לאכול, שופינג מומלץ, הפלגת שקיעה
יש ערים ומלונות שהשילוב בינהם מייצר מקסם, שגורם לך לרצות להשאיר את המזוודה בהם ולשמור את המפתח, להרבה יותר זמן, ממה שתכננת מראש. זה מה שקרה לי עם העיר לבנטו, במערב חבל ליגוריה, בה קיננתי כמעט שבועיים
סיפרתי לכם בפרק הקודם פה-איך היא הייתה נקודת מוצא מעולה עבורי, לטיול בריביירה האיטלקית – הצ'ינקווה טרה ובצפון טוסקנה
ההתלהבות שלי ממנה גרמה לי להפליג בתאורי הייחוד ההיסטורי והנופי שלה, במה היא מצטיינת לתיירים, איזו טיילת מרהיבה יש לה, חופים יפייפים וגם המלצתי על מלון "גרדן"-Garden, שהיה מבחינתי הבונוס והערך המוסף של השהייה בה
מאחורי הקלעים. לא שיתפתי אתכם במה גיליתי פה, שמתאפשר רק כששוהים במקום. בכך שלבנטו לטעמי היא סוג של "חנות קטנה ומטריפה", שיש בה כל מה שתייר צריך, הכל מהכל
מחנויות למזכרות האזוריות ועד חנויות נושא, מסעדות, בתי קפה, בתי מרקחת, דואר, תחנת דלק, בית חולים, תחנת רכבת שהיא אמצעי תעבורה מרכזי פה. ורק דבר אחד במושלמות הזו היה חסר, כרטיס סים מקומי, שרכשתי בעיר לוקה
מי לא אוהב קניות
שופינג. קודם כל בואו נגדיר את המילה. אני לא מדברת על חנויות כל-בו ענקיות, ועל מאות אנשים עם מבט רעב לעוד סיפוק חומרי, אוחזים בשקיות מותגים. בחודש אפריל הייתי לבד בחנויות קטנות, חלקן בסגנון מיושן וגם המוכרים היו מפעם, אבל זה מה שהיה מיוחד לטעמי. וגם גיליתי פה כל-בו סיני, שתמיד פתוח ומושלם כדי לעשות השלמות של מטען, עט וקישוטי דרקון לחדר
לבנטו-צלמה גילי מצא
ההמלצה הכי טובה לקניות בקטנה, היא לשוטט פה חופשי, בהתפצלויות של שני רחובות ראשיים ואפילו בלי מטרה מוגדרת לרכוש משהו, עד שרואים אותו ונזכרים. ככל שהגעתי לרחובות צדדיים, גיליתי הפתעות. למשל בויה ג'קופו 5, מצאתי חנות רק של מעצבים איטלקיים כולל וינטאג' ייחודי, עם המותג Hyper ממילנו ופירנצה. יש פה את הלהיט האופנתי כעת של תיקים בסטייל סריגת קרושה, וגם של הפריט הטרנדי, שרשראות-לולאות מחומרים שונים, בצבעוניות מטמטמת
תיקים. זה עולם ומלואו באיטליה שהטריף אותי בפירנצה-ראה פה, אבל בלבנטו מצאתי בחנויות שמקוטלגות "מזכרות לתיירים", תיקים גדולים מבד שמתקפלים ותמיד חיוניים כשנגמר המקום במזוודה, בצבעוניות העזה של האזור, שנותנת מכת אופטימיות משמחת לימים מעוננים
המלצה שנשים יעריכו במיוחד- בבתי המרקחת פה, שווה במיוחד לקנות קרמים עם מייק-אפ ומסנן קרינה של מותגים אירופאיים, שעולים שליש מחיר מהארץ
חנויות בלבנטו-צלמה גילי מצא
רעיונות למתנות
מתנות. מבחינתי הן דרך לשתף משהו ולהזכיר לעצמי, את החוויה של המקום. ציורים קומפקטיים, הם בעיני סוג של גלויות מקסימות, שממש עושות חשק להגיע בעקבותיהן
בלבנטו כמו בצי'נקווה טרה, יש גלריות, שם המחירים בדרך כלל "מקצועיים", אבל אפשר למצוא ציורי נוף של החופים הדרמטיים, הטרסות, הכפרים בחנויות שמחזיקות מוצרי עץ ונוי. המלצה למי שאוהב ניחוחות, יש פה סבונים בצבע צהוב שמופקים מלימון, שהוא הסימן הכר האזורי. האריזת נייר שלהם היא עם ציור של כפרי האזור או לבנטו, והיא מבושמת ועולה כ-2 יורו
מתי ומה אוכלים
לימונים. חובה לטעום פה גלידה בטעם לימון מקומי, באחת מהג'לטריות-גלידריות של לבנטו.המטבח הליגורי. באופן כללי להתמצאות הוא מבוסס על דגים, פירות ים, מאפים, גבינות ושמן זית, ברמות על
הפסטה הליגורית. היא ה-Troffie וייחודה הוא שהיא עשויה מערמונים, שהוא נפוץ בקולינריה הליגורית. צורתה כצורת כונכיות קטנות והיא מוגשת בעיקר עם רוטב הפסטו המסורתי, שהומצא בג'נובה, בירת האזור. מאפה שכיח כאן, הרבה יותר מהפיצה הוא ה-Farinata, עשוי קמח חומוס מעורב בגבינות ועשבי תיבול
פירות ים. הם הלהיט המקומי, בין אם במסעדת שף או מסעדה פשוטה. לחם לבן מוגש כדי "לקנח" את הרוטב העסיסי. בלבנטו, כמו בכל איטליה, צריך להתאים את התאבון לשעון. חמש וחצי עד שבע וחצי בערב זה זמן מושלם לאפרטיבו. זה יכול להיות נשנוש שכולל צ'יפס רותח, זיתים בשרניים, פניני קטן, פוקאצ'ה, בכמה טעמים
אפרטיבו בשקיעה
המקום הכי פופולרי. בלבנטו לאפרטיבו, הוא מסעדת-בר חוף Piper bar. פייפר בר הוא טריבונה מוגבהת
שמהווה ממש מגנט לשבת בו לשקיעה, שמצטלמת פה במלוא תפארתה. זה המקום להזמין פיצה משפחתית, או נשנושים מלווים בשפריץ, שהשמש השוקעת תגרום לו להעמיק בעוד גווני אדמדם
מסעדת חוף פייפר-צלמה גילי מצא
מעדניות וחנויות יין
מעדניות. הן המקום לרכוש יינות עם חותם אזורי, רטבים-אנשובי מככב פה, פסטה ליגורית עם ערמונים והכי שווה לטעמי זה רכש של לימונצ'ינו-הליקר האזורי, בטעם לימוני חזק. הליקר בדרך כלל ארוז בבקבוק זכוכית מצוייר ביד אמן, וזו כבר סיבה לרכוש אותו, גם למי שכמוני לא שותה, אבל אוסף בקבוקים מיוחדים
בית קפה-Antica Pasticceria Bianchi
בית קפה היסטורי. ברחוב מטאו וינזוני, נמצא בית הקפה Antica Pasticceria Bianchi, שממש נראה כאילו יד הזמן עמדה בו מלכת
כמו בהרבה מקומות באיטליה, שעושים כבוד למורשת וכותבים בשלט מאיר עיניים מאיזו שנה העסק הוקם, הרי שכאן מדובר על 1889. המראות, כסאות העץ, הרצפה שנראית כאילו הרבה רגליים דרכו עליה
המדפים עמוסים בעוגות מסורתיות, תופינים, מאפים לפי מתכון משפחתי וכל טוב מתוק, בין אם בריוש, קרואסון, שמגיע עם קפה מעולה, אספרסו או קפו'צינו, הכל בשרות עצמי, ונחמד לשבת בחוץ, בכיסאות בסימטה ציורית. כנסו לעמוד פייסבוק שלהם, להתרשם מהעוגות החגיגיות בארועים
בית קפה הסטורי בלבנטו-צלמה גילי מצא
מסעדת מעדנים מקומיים-La loggia
למסעדה הזו, בפיאצה דל פופולו, תמיד היה תור בחזית, או שולחנות עמוסים. מסעדת La Loggia הוקמה בשנת 1957 על-ידי אנג'לו ואידה, שהכשירו דור שלישי שעובד כעת בעסק
המתכונים פה משפחתיים, היין אזורי, הטאפס הם נשנוש אפשרי, אם יושבים פה לארוחה טיפוסית איטלקית של כמה שעות, סלואו פוד אידילי. מתוך התפריט הגדול, כל מה שטעמתי היה משובח, בין אם טליאטלה עם פירות ים, או פילה דג טרי. לקינוחים פה, טירמיסו ופנקוטה, אין מילות תואר
לה לוג'יה בלבנטו-צלמה גילי מצא
ציוד הכרחי לטייל באזור
רשימת הקניות שלי מלבנטו כוללת, הצטיידות שלא חשבתי עליה מראש, אפרופו הליכה ב"חמשת הכפרים". לא באתי עם נעליים מתאימות, מכנסיים וציוד שמקל על עליות וירידות, עם בעיות ברכיים
מכנסי טרקים-טיולים, מרובי כיסים וגמישים, עלו 25 יורו אחרי מיקוח קטן. איפה מצאתי אותם? בחנות שנראית כמו ביגוד "אתא", תנסו רגע להשוות לחנויות מטיילים בארץ ותבינו על מה אני מדברת
לבנטו-צלמה גילי מצא
בהמשך הרחוב, בויה גריבלדי 36, מצאתי חנות כל-בו, שבחזית שלה עמק מתקן עם מקלות טרקים. כל אחד ב-5 יורו ורצוי לקנות שניים, למי שמטייל פה בשבילי ההליכה המאתגרים. הסתכלתי על המקל הליכה האחד שלי, שעלה 150 ₪ והוא אמר לי "נכון, את פריאיירית"
לאן לצעוד
חצי שעה לכיוון דרום, נמצא הכפר "בונה סולה"-Bona sola. מכוון שההליכה אליו היא מישורית בלבד, העדפתי את האופציה, הזו על פני הליכה לכפר הראשון מחמשת הכפרים, הלוא הוא מונטרסו, הליכה שמוערכת בכשעה וחצי לכיוון, בחורש ים תיכוני, בדרך הררית בשם "פונטה מסקו" עם צוק מזדקר לים, והירידה ממנה לכפר, משופעת במדרגות
ההליכה לבונה סולה, או הרכיבה באופניים אליה, היא על מסלול של פסי רכבת נטושה, כך שברובה היא מוצלת וקרירה. כל כמה מאות מטרים, נפתח מקטע לאיזה חוף פראי קטן, עם מצוקים נישאים וגלים שמתנפצים עליהם בחוזקה
לבנטו-צלמה גילי מצא
מסתבר שמחוץ לעונה-בחודש אפריל, "בונה סולה", נראה כמו תפאורה מושלמת לעיירת רפאים, כי הכל היה סגור ומסוגר ושמעתי הד רק מצעדי במדרכות המרוצפות
אנשי לבנטו סיפרו לי, שזה מקום שרבים מחזיקים בו בתי קיץ ומציעים לינות בלבד, ושהיא נראית תוססת מאוד בעונה החמה. אם מתחשק לכם להמשיך את הצעידה, במרחק כרבע שעה מפה, יש כפר שנקרא "פרמורה"
הפלגה-Rosa dei venti
הפלגה. אין כמו לראות את לבנטו מכיוון הים וכמובן להמשיך ממנה ל"חמשת הכפרים". במעגן של לבנטו, פגשתי את מרקו סקרומדה, שמחזיק בסירה טיפוסית מסוג גוזו, שהיא שועל ימי וותיק, בת שבעים. סימן הזיהוי שלה, ציור של הנסיך הקטן
העסק של מרקו נקרא Rosa dei venti, מוציא בתאום מראש טיולים בכל שעות היום, לשעתיים עד חמש שעות, תלוי בדרישה. ההי-לייט שלו, זו הפלגה לילית, לאוהבי טבע ורומנטיקה. היא מתחילה כשהשקיעה בעיצומה ונגמרת בתאורת כוכבים מנצנצים וירח מעל הכפרים, שפה ושם דולק בחלונות שלהם אור ובתפאורה הזו, מניתן לשחות ולהרגיש פרפרים בבטן
צ'ינקווה טרה בהפלגה-צלמה גילי מצא
מרקו סיפר לי שהוא הסקיפר הראשון בלבנטו ובהפלגת בוקר שהצטרפתי אליה הוא הביא כיבוד, של מאפים וממולאים עם בשר וגבינות, שמיוצרים בחווה אורגנית באזור. בקיץ, כאשר הים רגוע, הוא עוצר במפרצונים בהם ניתן לשחות ולשנרקל, עם ציוד שלו
לבקשת "הקהל", היינו חמישה, הוא עשה עצירה בכפר הראשון מונטרסו, שמצטלם נפלא בכל שעה. לאלו שביננו שעדיין לא ביקרו פה, ארבעים דקות עצירה, הספיקו כדי להתרשם מהחלק הקדמי של הכפר, לרכוש מזכרות ולאכול גלידה
בהפלגת אחה"צ לעומת זאת, שהיא מוכוונת לראות שקיעה, מקסים במיוחד לראות את הכפרים המדורגים ותלויים, מקבלים צבע עזים. מרקו מציע אפרטיף של יין או בירה, בנוסף לפשטידות ליגוריות מלוחות, שתייה קלה מכל סוג
מידע חיוני
"המרכז מידע לתייר".של לבנטו, שנמצא בפיאצה קאבור, הוא מקום מעולה, כדי להתעדכן בכל דבר. למנהלת המקום, פאולה המון ידע, סבלנות והיא דוברת מגוון שפות. היא יכולה לצייד אתכם בזמני רכבות, מפות טיולים, לעדכן מה הארועים שיש בעיר, פעילות המעבורות
גם כאשר בקשנו מידע על לינות, קיבלנו רשימה מעודכנת בתאריכים רלוונטיים שכללה גם מלונות בקטגוריה האופנתית של "אגרו-טוריסמו", שמרוחקים מהמרכז ומצריכים להתנייד ברכב. שימו לב לשעות הפתיחה בבוקר: 9.00-13.00 אחה"צ 15.00-18.00
פסטיבלים
יולי-אוגוסט. בחודשיים הללו יש פסטיבל בי"ל של מוסיקה קלאסית. במהלך אוגוסט יש מסיבות חוף ותחרות שחייה באוקיינוס, ועוד כל מיני ארועים לוקאליים חביבים
עוד כתבות על האזור:
Comments