דרום אדום 2021
כל שנה אני מסתכלת בעיניים כלות בתמונות, מהפסטיבל הכי פוטוגני במדינה. כל הרשת נצבעת באדום של כלניות, בגלל שהן משתלטות על מרחבים בצפון הנגב
דרום אדום-צלמה גילי מצא
דרום אדום
נכון, אני מתכוונת "לדרום אדום" שמתרחש בעוטף עזה, ויש שנים שהסלוגן הזה, היה רלוונטי יותר לירי רקטות שהזמינו אזעקות, שגם הן משום מה, זכו לכותרת "צבע אדום"
דרום אדום-צלמה גילי מצא
קנאה אדמדמה
מדי שנה העיניים שלי מקבלות לחלולית אדומה, מהמרוץ להשגת התמונה הכי וואו
ולמה אני לא שם?, כי איכשהוא בתקופה הזו אני כמעט תמיד בחו"ל, או עצלנית מכדי להשתרך בפקקים האיומים. בהם רואים מכונית אחת אחרי השנייה, בטור אינסופי בשביל צר מחורץ מגשמים ומבוץ, שגולת הכותרת שלו היא המרבד האדמוני
דרום אדום-צלמה גילי מצא
ראשונה בשטח
אז אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה שמחתי שלשום, להיות הראשונה והיחידה בשטח
לעשות "דרום אדום" סולו, כשלושה שבועות לפני יריית הפתיחה של הפסטיבל המיוחצן הזה, שבו אשכרה מתקיים מרוץ בין כלניות או לא להיות. שפשפתי את עיני למראה עשרות אלפי כלניות, שחיכו רק לי. ואין עבורי דייט יותר משמח, מאשר עם טבע צומח ופורח
דרום אדום-צלמה גילי מצא
חידון טריוויה
פעם, ממש פעם, "כלניות" היה הכינוי של הבריטים שהשתלטו על הארץ, באימפריאליזם הידוע לשמצה
הם זכו בתואר הפרחוני, בגלל שכמה חודשים לאחר ששוחרר לרדיו הלהיט "כלניות" בביצוע של שושנה דמארי, הובאה לארץ דיביזיה של צנחנים בריטיים, אשר חייליה חבשו כומתות אדומות. הכינוי "כלניות" דבק בצנחנים הבריטים והפך לשם קוד עבורם
דרום אדום-צלמה גילי מצא
ריכוז משמעותי
אפשר לפגוש אותן בתפזורת באזור הרי ירושלים, השרון והמרכז
בדרום הארץ, הכלניות צצות בנגב הצפוני בסמיכות לחוות השקמים, בתרונות בארי, שוקדה, אור הנר ובין קיבוץ סעד לקיבוץ רעים. הן יוצרות כתם אדום עז בדרך כלל בחודש פברואר ולכן כל המדינה שמה בוייז, את הקילומטראז' הצפוף, שבו הן יוצאות לאור
הפרח הלאומי
הידעתם? שבשנת 2013 נבחרה הכלנית לפרח הלאומי של מדינת ישראל. כלָּנִית מְצוּיָה (שם מדעי: Anemone coronaria) היא ממשפחת הנוריתיים
היא צמח מוגן וקטיפתו אסורה. יש לה ארבעה צבעים טיפוסיים: אדום (הנפוץ ביותר), לבן או גוני סגול-כחול או סגול-ורוד. בדקתי את הנושא על מאות כלניות שצלמתי מאז תחילת החורף ומה זה שמחתי לגלות אחת יחידה מסוגה, בצבע כתום-חלמוני-חלבי
עלבון קולגיאלי
כאשר פרסמתי את הצילום של הדוגמנית הייחודית בקבוצה של חובבי בוטניקה, חלק מהמצקצקים בלשונם וקטני האמונה, העליבו אותה וקראו לה "מוטציה", או "אנמית"
נעלבתי בשמה והעמדתי אותם על טעותם הנוקבת. על כך שאמנם ריכוז הפיגמנטים האדומים שלה קטן, אבל היא הצליחה להיות גולת הכותרת, מתוך אחיותיה הזהות זו לזו, בשעמום חדגוני
מאיר שלו
הספר "גינת הבר" של מאיר שלו, הוא התנ"ך שלי, בכל הנוגע לגינה הביתית שאני מטפחת בקטנה. הספר מהווה לי השראה של ממש, בנוגע לענווה וליכולת למידה ממיקרוקוסמוס של עלה כותרת, פרח, עץ, מזיק, או ציפור, על נפלאות הבריאה
כבר המלצתי פה-כאשר כתבתי על חצבים-על הספר הנפלא של שלו ואני ששה כל פעם לגלות בו פרק ששופך אור על החיים, דרך מאסה קצרה ומרתקת על צומח, חי או דומם, ששלו זורע בו תובנות מאלפות
כלנית שלווה
וכך מאיר שלו כותב על כלניות "כשהכלנית הראשונה פורחת, הלב מתמלא שמחה והגינה עוצרת את נשימתה...ומהיכן השם כלנית? משמו הארמי של הפרח, כלוניתא שפירושו "כלה קטנה". השם הזה אולי נגזר מ"כליל" שפירושו זר וכתר ומופיע גם בשמה המדעי של הכלנית Anemone coronaria, שפירושו כלנית מוכתרת".
אל תבואו
כולנו קראנו ושמענו כמה הטבע מוקיר לנו השנה את העובדה, שלא טיילנו בו בעונת האביב, אז הנה זה קורה שוב. העובדה שאלפי רגליים, לא יגיעו לפה בקרוב בגלל סגר שלישי, ממש משמחת את הכלניות, כי מבחינתן זו באמת שאלה קריטית, של להיות או לחדול
ככל שיותר מטיילים יגיעו לאזור וירצו לעשות איתן סלפי, ככה יש סיכוי שרבות מהן תיתלשנה, תירמסנה, תעבורנה התעללות ופציעה בגוף. אולי כעת סוף סוף האדמה שלהן תנוח והן יוכלו לנשום לרווחה. כמה טוב לדעת שביקרתי אותן ויכולנו להתייחד, וכמה יהיה נחמד לדעת, שתגיעו במשורה ותהיו עדינים אליהן. רק ביקשתי. תודה
בטח תרצו לקרוא גם על:
Comments