לגיל שוחט התוודעתי במשך חצי יום מרתק, במסע שעשינו יחד לרגל טור שבועי שהיה לי ב-Ynet שנקרא: "מסע עם כוכבים". מוצרט הישראלי התחיל לנגן פסנתר בגיל 6, עד גיל 12 כבר הלחין וביצע אחדות מיצירותיו. בשנת 2009 בחר בו מגזין "פורבס" כדמות המשפיעה ביותר בתחום המוזיקה בישראל. באותה שנה, גיל קיבל תואר אבירות מטעם ממשלת צרפת. האיש הוא מולטי-כשרון שלא נח לרגע: מנגן, מרצה, מנצח ונחשב המלחין הכי פורה בעולם לגילו - 37 לפני עשור.
אם לא ראיתם את הסרט "אפוקליפסה עכשיו", לא נורא. הוא קורה בימים אלו ממש ומעורר הרבה תהיות קיומיות, על לאן פנינו. כמובן וקודם כל תהיות באופן אישי אבל גם כחברה מודרנית, שממש לא ציפתה לקבל וירוס בפרצוף, שיחזיר אותה לימים אפלים במיוחד, בתולדות האנושות
המחשבות הנוגות הללו, עוברות מן הסתם בראשו של כל אחד כעת, גם אם הוא לא בוגר מדעי הווירולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, דת וכדומה. מכוון שכמו כולם, גם אני מכתת כעת את ידי במקום את רגלי במדיה החברתית, נתקלתי באינסטגרם בסרטונים מעוררי השראה של מאסטרו גיל שוחט
צלילי הפסנתר הווירטואוזי שלו נשמעו לי פרלוד ופוגה הולמים, לקיים אתו ראיון עומק ולחלוק רעיונות, שאולי הוא שותף להם. האידאה פיקס שבאתי איתה "מהבית" היא שהמוסיקה היא האמנות הנשגבת מכל, שבכוחה לרפא ולהרגיע מנעד מרשים של אקורדים נפשיים בלתי הרמוניים.
את הראיון קיימנו כמצוות הימים הללו, באמצעות מכשיר השח-רחוק המקרב לבבות. גיל שוחט, למי שבמקרה לא היה בארץ כמה שנים, הוא איש אשכולות ששלושת כובעיו הרשמיים הם מלחין, פסנתרן ומנצח. קוריוז מרשים: גיל ניגן בפרמיירה של אולם הקונצרטים מהיפים בסין, בעיר ווהאן שם פרצה מגיפת הקורונה
סיפרתי לגיל שהתחושה שלי היא שבימים אלו, המוזות שותקות והיצירה משתבללת. גיל חלק על דעתי באלגנטיות הראויה "עולם המבצעים כעת ממש לא שוקט על שמריו. מדי לילה בחצות משודרות בטלוויזיה הופעות חיות ואלפי קטעי קליפים ביתיים, רצים כעת במדיה החברתית. אני הקלטתי כמה פרוייקטים עם "זאפה הרצליה". מבחינת יוצרים, אני מניח שיש כאלו שנכנסו להלם מאז שהחל הבידוד וגם אני מודה שחוויתי שיתוק זמני.
איפה הודעת הבידוד תפסה אותך בחיים?
ביום שזה קרה נתתי קונצרט אינטימי, באולם הנוסף של התזמורת הפילהרמונית בהיכל התרבות בת"א. כשסיימתי אותו בשמונה בערב, יצאה ההכרזה שאין יותר התקהלויות. ראיתי במו עיני את נגני התזמורת עוזבים את הבמה והקהל מתפזר. נכנסתי להלם. לא יכולתי לדבר במשך כמה שעות. הכתה בי ההכרה שמשהו פה השתנה באופן דרמטי
מה כוונתך?
מגיל 13 ועד היום במשך 33 שנה, לא היה יום בחיי שבו לא ניגנתי, הופעתי או יצרתי. ההכרזה הזו מבחינתי הייתה כמו לשלוח אותי למאסר על תנאי. לקחו ממני את נשמת העבודה שלי, הקהל. זו תחושת מחנק קשה. אני נהר שכל הזמן זורם. פתאום שמו לי סכר ואני מים עומדים.
נכנסת לדכאון?
אין לי את הלוקסוס לשכב במיטה. יש לי פעוטות שאני מגדל יחד עם אמא שלהם וגם אמא שלי, שאני דואג לה. אני מנהל חברה, אופרציה שמתפעלת כ-400 קונצרטים בשנה.
איך התאמת את עצמך למצב החדש?
התחלתי לכתוב יצירה חדשה, כדי להרגיש שאני מנצל את הזמן. הקלטתי הרצאה לוועד עובדים, על השפעת שופין על מלחינים ישראליים. יצרתי עבור רשת "מגדלי הים התיכון" רסיטל עם מירה עוואד, שמוקרן בטלוויזיות הפרטיות של כל הדיירים
מה כוחה של המוסיקה להפגת בדידות?
האדם בא לעולם לבד ושב בדד לשכון באדמה. בחייו הוא יכול להיות מוקף באנשים, במשפחה ולצאת מתוך הנחה שהוא לא בודד, זו כמובן אשליה. מה שאנשים חווים באמצעות החושים המוגבלים שלהם כמציאות, זה זניח. אין לנו כמעט שום מפתח כדי להיכנס למימדים האחרים מעבר לשלושה המוכרים, אלו של הספירות העליונות, למעט אחת. המוסיקה הטהורה, שמשתמשת בתבניות מתמטיות
תסביר את המונח מוסיקה טהורה
מוסיקה שחלים עליה חוקי הרמוניה, מלודיה, קצב, משקל צורה ותזמור. זו יכולה להיות מוסיקה קלאסית או מוסיקה קלה, למשל ג'אז או היצירה האלמותית של פינק פלויד "אמא לב אטום". אנשים נוטים לחשוב שהמוסיקה מחברת אותנו לטבע, אבל זו טעות שכיחה. שום ציפור לא תצייץ בדו מאז'ור.
אתה חווה בדידות?
הבדידות היא דבר קיומי ואף אחד לא חף ממנה. מי שמתכחש לה בוחר למסך את עצמו. גם אני, שהבאתי ילדים לעולם ואני מוכן למות עבורם, מודע לכך שהם לא הופכים אותי לפחות בודד. הקורונה עימתה אותי עם חרדות קיומיות לגבי חיי והקריירה שלי. אני מודה "באשמה", אני אנושי.
למה הקורונה כל-כך מטלטלת?
כי היא נוגעת בפחדים הקמאיים שלנו. המין האנושי שרד בזכות חיים בקומונה, בקבוצה. מי שניסה להתקיים לבד, מת. בטבע, אצל טורפים מסוימים או אפילו פילים זכרים, יש מסלולי חיים כאינדיבידואלים. היוצרות התהפכו כעת על בני האדם וההישרדות במגיפה הזו, היא תלוית הכושר והכישורים לחיות לבד
מה תרומת המוסיקה?
המוסיקה מאפשרת חיבור אמיתי למהות שלך. היא נותנת פתח להיכנס במנעול של אותה דלת של הממדים האחרים. אני לא אשתמש במילה "מרגיעה", כי זו קלישאה. אם אתה באמת מקשיב למוסיקה ולא רק שומע, אתה נמצא במקום אחר, שבו אין מקום למחשבות. זה דורש מיומנות להקשיב לאלמנטים הפנימיים של המוסיקה, לדי.אן.איי שלה.
רבות דובר ונחקר הקשר הביולוגי והפיזי בין מבנה תאי המח להאזנה למוסיקה. סינפסות שמשתנות ומקרינות על כל מערכות הגוף. המשוואה פשוטה: כשאדם מצליח להתנתק ממציאות מכבידה, הוא חווה הקלה נפשית. כשאדם סובל, יכולת ההישרדות שלו פוחתת
איך יראה לדעתך העולם ביום שהקורונה תגמר?
אני חושב שהאדם שם את עצמו מעל הטבע והתוצאה היא האפידמיה שכעת מכה בכל מקום. ניגנתי עשרות קונצרטים ברחבי סין. מעולם לא ראיתי שמיים כחולים, תמיד היה אובך, זיהום מטורף. כל הצונאמי, השריפות, ההוריקנים של העשור האחרון, היו הקדמה לווירוס הזה. העולם יתעורר לסיטואציה חדשה והעתיד תלוי בעיני בהפנמת המסרים ממה שקרה.
מה היום אתה מכין לצופים בבית?
עיתון "הארץ" פרסם את הארוע לכ-80000 המנויים שלו. היום בשעה 18.00 אנגן מהסטודיו שלי ביפו, סונטות קאנוניות של בטהובן. החלק השני של הקונצרט יהיה אינטראקטיבי, זאת אומרת אנגן לפי בקשת הקהל ונקיים דיאלוג. מכוון שאני זוכר בע"פ יצירות, אין לי בעיה לנגן כל דבר ואשמח להענות למשאלות הצופים
איפה נרשמים?
יצרתי איוונט בדף העסקי שלי בפייסבוק, בעברית ובאנגלית: גיל שוחט. צריך לעשות לייק וכל אחד יוכל לצפות בו, זה ארוע פתוח לקהל.
טיפ לימים אלו:
להקשיב לכל סוג מוסיקה שעושה לך טוב. לשים ווליום, לשים אוזניות, לתת לה לסחוף אותך
תודה בנצי לתגובתך. גיל הוא גיל אחד ויחיד במינו bgoren
Like
bgoren
Apr 12, 2020
תודה גילי. אני פריק של גיל שוחט. ישבתי אצלו בעשרות הרצאות, אלו שהיו סדרות וגם כאלו שלא. חלק נכבד ממה שאני יודע על מוסיקה קלאסית, אני חייב לגיל. היה לי הכבוד להכיר גם את אביו המנוח. שוב תודה.
תודה בנצי לתגובתך. גיל הוא גיל אחד ויחיד במינו bgoren
תודה גילי. אני פריק של גיל שוחט. ישבתי אצלו בעשרות הרצאות, אלו שהיו סדרות וגם כאלו שלא. חלק נכבד ממה שאני יודע על מוסיקה קלאסית, אני חייב לגיל. היה לי הכבוד להכיר גם את אביו המנוח. שוב תודה.