בזל-שוויץ, 48 שעות
העיר בזל, ממוקמת היטב בגבול של שוייץ עם צרפת וגרמניה. בזל היא העיר השלישית בגודלה, לב פועם ממגוון היבטים. הפעם הקודמת שביקרתי בה, הייתה לרגל יריד השעונים והתכשיטים המפורסם
ארכיטקטורה, אמנות, קולינריה, היסטוריה, חדש לצד ישן, נושקים פה בטבעיות של עיר שמכירה בחשיבותה העצמית
חובת עצירה
כיכר השוק- Marktplatz
באופן טבעי, כמעט כל נסיעה שלי בעיר גלשה לכיכר השוק. שוק הבוקר, שכולל תוצרת חקלאית טרייה ופרחים, שימח אותי
השוק במרקטפלאץ בזל-צלמה גילי מצא
מהכיכר הזו ניתן בהליכה קצרה להגיע לגשר המרכזי של העיר ולמלון שלושת המלכים, שכל ישראלי נושא עיניו למרפסת שלו, שעליה עמד הרצל בתמונה המפורסמת ושיגר את הסלוגן "בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים"
בית העירייה- Rathaus
חלק מכיכר השוק, הוא הבניין בצבע אדום שפעיל כבר 500 שנה. בית העירייה מצוי בתוך ארמון מתקופת הרנסאנס, וניתן לפעמים לסייר בתוכו בחינם ולראות ציורי קיר מרהיבים
ריאות ירוקות
הגן הבוטני האוניברסיטאי
הגן הבוטני האוניברסיטאי, הוא אואזיס באמצע העיר. אני אהבתי את העובדה שמאחורי כל סיבוב יש פה ספסל וצל, ושניהם הזמינו אורחים קרואים וקבועים. בחממה שלו יש מגוון גדול של קקטוסים וסחלבים. נהניתי להסניף את הריחות הנעימים מצמחי התבלין.אתר הגן
הגן הבוטני האוניברטיטאי בזל-צלמה גילי מצא
גן מריאן-Merian garten
מדובר בגן עצום בשטחו, שהוא שילוב בין גן בוטני לפארק היסטורי, לגן נוי שמגונן בתשומת לב מרהיבה, עם צמחים ייחודיים
גן מריאן הוא מקום מושלם לצעדת בוקר או ערב, ויש פה וילה עם בית קפה שמשקיף על המזרקות שמייצרות קשת בענן.
גן מריאן בזל-צלמה גילי מצא
המלצת מלון-Gaia hotel
מלון גאיה, שנמצא בגב של תחנת הרכבת המרכזית SBB, הוא כל מה שאני מחפשת כאישה שמטיילת לבד. מלון קומפקטי, עם חדרים נעימים, תשומת לב לפרטים
כמו סט אמבטיה שכולו מבוסס על מוצרים אורגניים, שהם מוטיב חוזר בארוחת בוקר מגוונת עם מוצרי ביו, בתפאורה חמימה מעץ, וחלונות שמזכירים ויטראז'ים בכנסייה
מלון שפעיל משנת 1929 עם מוטו מקסים "בא כאורח, תעזוב כחבר".
בקומת הכניסה של "גאיה" יש יצירות אמנות, יש סאונה למי שחפץ ובעיקר יחס אישי, שהתבטא בזה ששליח מהמלון, הגיע לתחנת הרכבת לעזור לי בסחיבת המטען העודף ולאורך כל השהות, נשאלתי איך אפשר לעזור לי למקסם את חויית בזל. שימו לב למבצעים אטרקטיביים.אתר המלון
מסעדות
בצמוד למזרקת טינגלי, נמצאת מסעדה שהיא מוסד עירוני kunsthalle. הגינה של קונסטלה האלגנטית עם עצי הערמונים שנותנים צל, היא מושלמת לימי הקיץ. יש פה חדרים קטנים, שמתאימים לפגישות אישיות והריהוט הוא קלאסיקה במיטבה. כל מה שטעמתי פה, לא רק שהיה מעודן אלא גם הוגש במקצועיות.אתר המסעדה
מסעדת קונסטלה-צלמה גילי מצא
מסעדת Le Rhin bleu
המסעדה הזו מבחינתי היא המקום הכי מגניב בבזל. ממוקמת על הריין עם דק ענק, שבחלקן הוא פתוח מעל המים
לה ריין בלו, היא מסעדה עם מלתחה, לוקרים, מקלחות רענון, וזה מקום חביב על מקומיים שבאים עם בגד הים שלהם להשתזף, או לקפוץ מפה לשחייה מרעננת, עם הפטנט של העיר, תיק-כרית שבו ניתן לאחסן את כל החפצים האישיים ולשחות איתו, וכלום לא נרטב
בשעת ארוחת הצהריים, שכללה אופציות של בורגר, סטייק סלומון, קלמרי מטוגן או סופלאקי, קינוחים ומתאבנים, ראיתי אנשים קוראים ספר, או עובדים עם הלפטופ ונדבקתי בזחיחות שלהם, בשמש שליטפה בנעימות ים תיכונית והרשיתי לעצמי להתפרקד לשעתיים קלילות. אתר המסעדה
מסעדה אינית Volkshaus Basel
אני אוהבת שמסעדה היא לא רק מסעדה. מדובר בברסרי צרפתי, בר קלאסי, גינת בירה ומלון בוטיק, שתוכננו על-ידי האדריכלים בעלי השם "הרצוג ומיירון".מסעדת וולקהאוס, הפכה להיות טרנדית וצריך להזמין בה שולחן מראש.אתר המסעדה
מוזאונים ייחודיים
בזל, היא ללא ספק עיר המוזאונים עם מבחר מרשים גם של גלריות, בנינים שהארכיטקטורה שלהם היא סמן ימני בתחום, בין אם אלו שעוצבו על-ידי אדריכל הבית פריצקר פרייז, או שמות אחרים. אמנות רחוב, היא חלק קטן מהסצנה ואני מביאה לכם דגימה מהציור המונונמטלי ,שמצאתי ברחוב גרברגאסן שנקרא "רוק סטאר"
אני אוהבת דברים שהם לא המיין סטרים, לכן מביאה לכם שתי טעימות מוזיאליות, ממוזאון רוקחות ואחד שכולו צעצועים ומיניאטורות
מוזאון בית המרקחת-Pharmaziemuseum
המוזאון הזה מחזיק באחד מהאוספים הגדולים בעולם, והוא מציג חפצים שסוקרים את ההיסטוריה של הרוקחות. המוזאון בית המרקחת, נוסד בשנת 1925 ונשמר כמות שהוא ומשתייך לאוניברסיטת בזל. הבית שבו הוא שוכן, שימש כבר המאה ה-16 כמקום מפגש ועבודה למדענים, פילוסופים, פיזיקאים ואלכימאים ובמקום ישנם מוצגים שהשתמרו מאז
במוזאון, שמשתרע על פני שלוש קומות, קשה להתמצא בלי אודיו גייד, או מדריך מקומי, אבל למי שלא רוצה להעמיק בסוגה הפרמקולוגית, ניתן לעקוב אחרי הויזואליה של בקבוקים וכלי אחסון לתרופות ושיקויים, לפי מרשמים עתיקים ולראות את שיטות הריפוי, שהתפתחו במהלך הדורות
יש פה מעבדה מרשימה, שמתוארכת לשנת 1800 ואולם מקסים שמוקדש לכדי קרמיקה מעוטרים, בסגנון טוסקני. התצוגה בקומת הכניסה, מתחילת המאה ה-20, היא בעיני הכי יפה, לכן אם זמנכם דחוק, תגיעו רק כדי להתרשם ממנה.אתר המוזאון
מוזאון הבובות-Spielzeug welten
אני מזהירה מראש, המוזאון הזה הוא קיטשי למהדרין, אבל הוא משקף נאמנה עולם שנעלם ומעורר נוסטלגיה. מוזאון הבובות הוא עולם של מיניאטורות, בתי בובות, דובונים, מלאכת מחשבת בעץ, פורצלן, נייר ושליטה במלאכות ואומנויות, שהן נחוצות, כדי לספר סיפורים ויזואליים על מדפי תצוגה קטנים
המוזאון, שיושב בפינת רחובות מרכזית בדאון טאון של בזל, הוא עולם דמיוני שמשתרע על פני ארבע קומות. לא ראיתי בשום מקום כזה ריכוז של גלגלי ענק של לונה פארק, רכבות שנעות על פני מסילות שופעות פריטים, שיצאו לדרכן, ברגע שתלחץ על כפתור
יש פה קטע אינטראקטיבי, שללא ספק ישמח ילדים ויעייף אותם כהוגן. מדהים לראות איזו תשומת לב מוקדשת לבובות, ללבוש שלהן, לכלים, לסצנות שמוצגות על במה קטנה
החנויות בזעיר אנפין, שלכל אחת התמחות אחרת הן בעיני מהתצוגות היותר יפות במוזאון. הכמות המגובבת, יוצרת גודש שמקשה בשלב מסוים להתרכז
אוסף הבובות כולל מעל אלף, מתחילת המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20. מי שאוהב דובונים, יש לו פה אוסף שנחשב מהעתיקים בעולם. לטעמי רצוי להקדיש למוזאון הזה כשעה, ובימים שתיקונם פועלת החנות שבה אפשר לרכוש מזכרות, שערכן לא יסולא בפז, לאספנים. אתר המוזאון
המלצות רותחות
1. התחבורה הציבורית בבזל- כוללת מערכת מסועפת של רכבות קלות ואוטובוסים, מרובי שרוולים וזמינות מתוקתקת. ניתן למצוא מפת התמצאות כאן.
2. חוייה מרנינה- לשוט בנהר הריין. המעבר בין שתי גדות נהר הריין מתבצע באחת מארבע מעבורות. שיטה בת 150 שנה כדי להזמין מעבורת, היא למשוך בחבל של פעמון גדול במזח של אחת מנקודות העגינה, ותוך דקות תופיע ספינת עץ, שצפה ומחוברת לכבל עילי כך שהזרם בנהר, הוא זה שמשייט אותה. אתר המעבורות
המעבורות על הריין-צלמה גילי מצא
Comments