אמנות רחוב בלימסול ומלון גרפיטי בלרנקה
לימסול
הגעתי לביקור בזק בלימסול, העיר השנייה בגודלה בקפריסין, בנוף כייפי: אזור הים, שהוא חלק אינטגרלי מהדברים שהם "מאסט" לראות ולחוות בעיר
הנמל והמרינה
הנמל נבנה בשנות החמישים, תחת הכיבוש הבריטי ושימש כנמל מסחרי. הוא זכה לשיחזור ושימור מסיבי, בהשקעות עם הון מקומי וזר וסביב סירות הדייג שמשמרות את ההיסטוריה שלו נבנו חנויות, מרכז אירועים גדול, משרדים ומסעדות במגוון טעמים
בהמשך שלו, יושבת המרינה של לימסול, עם קומפלקס ענק ליכטונרים מליגת אלפיון עליון, שמחנים פה את הכלי הימי המצוחצח שלהם, תמורת שירותי עגינה מתוקתקים ועולים לווילה או לדירה במעגן. מדובר במתחם מרשים, מעין אי קטן, עם גשרונים וסגנון אדריכלי אולטרא מודרני, שמבטיח עוגן לאנשים, שיכולים להרשות לעצמם חיי ים-יבשה בקלאסה
מסעדה מומלצת
את ארוחת הצהריים אכלתי שורה ראשונה, מול סירות הדייגים, במסעדת קיפריקון Kipriakon, שמעוצבת נהדר עם כסאות קש, שזה סימן היכר לוקאלי מובהק. הבריזה הגיעה בשעות הצהריים המאוחרות והסטייל הים תיכוני של המסעדה הוותיקה בת ה-15, הנעים את אכילת פתיחים של מאזטים קפריסאיים כמו: גבינת חלומי, סלט יווני, ציזיקי, נקניקיות. מבחינתי הפתיחים הללו הם ארוחה, אז הייתי צריכה הפוגה בקיבולת בטן. השוס העיקרי היה "צ'יפורה" שזה דניס, שהעדפתי אותו מפולט עם צ'יפס וירקות בתנור. אחרי זה הגיע קפה קפריסאי שחור, שנתו אנרגיה למשימה העיקרית
מסעדת קיפרקון בלימסול ורחובות-צלמה גילי מצא
אמנות רחוב
מהמרינה צעדנו הישר למרכז הישן-חדש במטרה להתחקות אחרי אמנות הרחוב של העיר, שהתחילה בפסטיבל בשנת 2007. בלי "מפה" הייתי צריכה לגלות ערנות רבה, כדי למצוא יצירות שהסתתרו מאחורי קירות תמימים, מגרשי חנייה, חנויות ובתים
איך מגלים גרפיטי
קודם כל בנחישות. מצאתי את עצמי הולכת הלוך-חזור, רק לפי תחושת בטן. אם היה לי זמן לשוטט בעיר יותר שעות וללון בה, אולי הייתי ממפה את העבודות לפי רחובות. מבאס לגלות שחלק מהיצירות נפגמו, דהו, או שבחזית שלהן תלו שלט, חונה גרוטאה והתחושה היא של עזובה
אולי, כי מסתבר שמשהו כבר המציא אפליקציה לאמנות רחוב, שבה כל אחד יכול להוסיף ממה שצילם ובחר לכתוב וקפריסין כלל לא נמצאת בה. מכוון שאני כן ראיתי אמנות רחוב בערים אחרות בקפריסין, דבר אחד בלט מולי, שהיצירות הכי מונומנטליות ומסקרנות שייכות לאמן אחד, בשם אכילס מיכאלידיס שידוע בכינוי: פאפאראצ'י
מי אתה פאפארצ'י?
אמן בינלאומי, שחי בקפריסין ונודע בעולם. האיש יוזם פסטיבלי אמנות רחוב, מחבר בין אמנים, בונה קהילות ובעל סטודיו בלרנקה, שמייצר מורלים שזוכים להדים מיידים במדיה החברתית
ציור של פאפאראצ'י בלימסול
האיש והאגדה בכלל גדל בגאורגיה, בשכונה רווית סמים ופשיעה, אבל אינטואיטיבית התחיל לצייר כמפלט. מהרגע שהתחיל לצייר גרפיטי חיפש תיוג שיתאים לו ולא מצא "חיפשתי שלוש אותיות, משהו קליט ונתקעתי, עד שיום אחד שמעתי את השיר פאפארא'צי וזה תפס אותי. חששתי שזה שם ארוך מדי לחתום איתו, אבל הוא מצא את מקומו"
גלגולו של אמן
מגאורגיה התגלגל פאפאראצ'י לאנגליה שם למד תקופה ואז ליוון. ברחובות אתונה וסלוניקי התחיל לבטא את היצירתיות שלו. "את הזדמנות חיי קיבלתי, כאשר אספן אמנות ביקש שאעשה תערוכה. לא האמנתי שיש ערך לציורים שלי, שראויים להיות מוצגים בגלריה ולא ברחוב. איש אחד קנה את כל התערוכה ומשם הדרך שלי נסללה"
ציורי קיר של אמנים שונים בלימסול-צלמה גילי מצא
סמים, פשע ובית סוהר
לא לגמרי, כי הכסף הביא איתו גם הימורים, שתייה וחובות והוא בילה חודש וחצי בכלא. כאשר עבר לגור בקפריסין, הבין שהוא בבעיה רצינית. "אמנות אורבנית לא היתה מקובלת ולא יכולתי לצייר באופן לא חוקי (כמו שאני אוהב), על בניין או מכונית, כי כולם פה מכירים את כולם וילשינו עלי. מכוון שבכלל לא הייתה פה מודעות לאמנות רחוב, לא היה לי אפילו איפה לקנות מיכלי צבע. נאלצתי להתחיל מאפס. זה היה ממש מדכא"
ציורי קיר של אמנים שונים בלימסול וגם סטודיו אובליק עיצוב פנים-צלמה גילי מצא
הדור החדש
מאז עברו עשרים שנה והוא גידל דור חדש של אמני רחוב "אני נהנה ללמד אנשים, אבל הם חייבים למצוא את הסגנון שלהם, לא לחקות אותי", הוא אמר בראיונות שנעשו איתו
יריית הפתיחה המשמעותית שעשה בתחום הייתה ב-2012 עם פסטיבל אמנות רחוב, שיזם באיה נאפה "הרבה אנשים התנגדו לרעיון, כי הם חשבו שמדובר בתיוגים, אותיות ואני הבאתי בשורה של ציור פיגורטיבי ומופשט. כאשר הם ראו שמציירים בפסטיבל אמנים גדולים מחו"ל, ואת ההדים שזה יצר הם החמיאו לי"
העבודה הכי "מדברת מהקירות" בלימסול-you are not alone
את המורל הזה שמצאתי במגרש חנייה, יצר פאפאראצ'י במחווה לנפאל. לרעידת האדמה שהתרחשה שם בשנת 2015 והרגה מעל 7000 איש ומאות אלפים איבדו בה את בתיהם. במורל שיצר רואים אישה נפלית שסוחבת תינוק על הגב שלה. הכוונה של האמן הייתה לשלוח לעם הנפאלי מסר מחזק-"אתם לא לבד".
האמת-שחבל היה לי לראות כזו עבודה שווה, נחבאת אי שם ולא במוזאון. תמיד עולה השאלה לכאורה "מי ראוי יותר". קהל מזדמן של רחוב, או ליתר דיוק של כניסה לחניון בהיסח דעת, או תוך חיפזון של היומיום, או קהל שקנה כרטיס ומתפנה כולו להתבונן, לשבת, להרהר
"את לא לבד" של פאפאראצ'י בלימסול-צלמה גילי מצא
הסקסיות של אמן רחוב
"היום זה מאוד אופנתי להיות צייר גרפיטי, בזמנו ההורים שלי לחצו שאמצא מקצוע, כדי לקנות דירה ולהתחתן. כשילדים בכיתה של הבת שלי נשאלו מה אבא שלהם עושה, הבת שלי ענתה בגאווה שאבא שלה צייר גרפיטי ואמרו לה שזה קול
כשאני נוסע לחופשה עם אשתי, אחרי יומיים בבריכה אני משתגע, חייב למצוא קיר לצייר עליו. מבחינתי זה מקצוע עם המון חופש אמנותי ודיאלוג עם הקהל. אני רוצה לחולל שינוי עם הציורים שלי, לספר סיפור. אני כעת בוחן כיוונים חדשים, עד שיצמח משו חדש"
פאפאראצ'י במלון Rise בלרנקה
יצירת המופת של מלון RISE ברחוב קימונוס 1 בלרנקה, היא פרוייקט מדהים, שמזוהה עם פאפאראצ'י. המלון הוא קולאז' של יצירות גרפיטי, היחיד בקפריסין. רשמית הוא נפתח בשנת 2015, אבל הבעלים שלו חשבו איך למתג אותו בצורה יוצאת דופן
מלון רייז בלרנקה-צלמה גילי מצא
הם פנו אל האמן הקפריסאי פאפאראצ'י שעשה בו עבודה יוצאת דופן וגם אירח אמנים בסצנה מיוון, רוסיה, ארה"ב ודרום אפריקה וביולי 2021 המלון נפתח מחדש לקהל.
פאפאראצ'י בחר בלרנקה, העיר השלישית בגודלה כי רצה לתת ערך מוסף לנופשים, משקיעים ומקומיים שרוצים חווית וואו לחופשה שלהם. הוא רצה להשפריץ תרתי משמע את הכישרון שלו, ולבדל את המלון ממלונות מונוכרומיים
תהליך העבודה של פאפארצ'י
"במשך כחודשיים גרתי פה וציירתי מבוקר עד לילה, אשתי לפעמים באה לפה רק כדי שנפגש. מכוון שמדובר במיקום ברחוב ראשי בעיר, לא ניתן היה לסגור אותו ואת המעטפת ציירתי מחצות עד אור ראשון כל יום. הצוות של המלון דאג שיהיו לי את כל התנאים, שאוכל לצייר בראש שקט"
מלון רייז בלרנקה-צלמה גילי מצא
פאפאראצ'י הפך את המלון לאטרקצייה ממשית בעיר, מוקד לעלייה לרגל. בין 100-200 איש נכנסים אליו מדי יום ואפשר לומר שהוא סוג של מוזאון חי.המבקרים מתחככים באורחים של 48 החדרים, שהם בתפוסה מלאה, הרבה זמן קדימה. כשאני ביקרתי בו, ראיתי טווח גילאים מפתיע, גם של כאלו שעברו את העשור השביעי לחייהם ומשפחות
מיתוג המלון
לדברי המנהל, אנשים מתחברים לויברציה הצבעונית שלו ולעובדה שהם יכולים לבחור לישון עם אנגלינה ג'ולי או עם בראד פיט. בכל אחד מהחדרים יש ציור של סלב אחר. המלון שהוא הומאז' לשנות השמונים, הוא בעצם מחווה למוסיקה שהוויב שלה נמצא באוויר. בשעות הערב, כאשר תאורה חזקה מאירה את המעטפת של המלון, הוא נראה לקוח מפסטיבל אור, באחת מבירות העולם
מלון רייז בלרנקה-צלמה גילי מצא
חוייה אישית
כאשר צעדתי לקראת המלון, נכנסתי לסוג של אטרף. לרצות לצלם ולהקיף אותו מכל זווית אפשרית. ואז נכנסתי פנימה וכמו ילדה בחנות ממתקים, לא ידעתי במה להתמקד
בציורים למכירה, בציורים בחדרים, במסעדה, במה עוד לראות. אפילו היה ריח של צבע שהיכה בי והדהד את העובדה שיש פה אמנות בועטת, שאפשר לאהוב או לשנוא. שזה סוג האמוציה שהיא מעוררת
מה עוד יש במלון Rise
חניון-עם "שומר ראש" בדמותו של אסטרונאוט
ארוחת הבוקר-פתוחה משבע בבוקר, ויש בה את כל מרכיבי הבריאות שנחוצים לשומרי גיזרה ואורח חיים מומלץ
חדר הכושר -החדר מכונות כושר נמצא במרתף, וכולו ציור קיר ענק של בלק ממבה והוא פתוח סביב השעון
חדרי המדרגות- מקושטים במעקה צבעוני, אבל ברובם הם חשופים מציורים והם מזמינים את האורחים, להוסיף את "החתימה" האמנותית שלהם
חנות מתנות-הרעיון היה לקחת הביתה מזכרת מהחופשה, באמצעות רכישה של חפצי גרפיטי שעשויים ביד בין אם מגנט, כרית, חולצה, או פסלון בצבעוניות הפסיכדלית שיש פה
תערוכה זמינה למכירה-כל הקירות בלובי הם מעין תערוכה, שהציורים בה למכירה
באתר האון-ליין של המלון תוכלו לבחור את הקיר שמדבר מולכם, בין אם אלוויס, ג'ון טרבולטה, פרידה קרלו, ג'ון לנון, בוב מרלי וכדומה
המלון הוא שלושה כוכבים, החדרים בקטגוריית "סטנדרט" מאוד קטנים לטעמי, לכן הייתי הולכת על דאבל עם מרפסת או על סוויטה-כמובן אם התקציב מאפשר. לא בטוח שהחדר-סלב יהיה פנוי, אלא אם תשריינו מספיק זמן מראש.
מלון רייז בלרנקה-צלמה גילי מצא
עוד כתבות על קפריסין: עיירת הקייט הלא מוכרת-פרוטראס
Comments