פורטופינו-חלום במציאות
יש מקומות שאתה שומע עליהם תאורים אלמותיים במשך שנים, עד שאתה משתוקק לחוות אותם בעצמך. כששמעתי שפורטופינו-Portofino ממש קרובה אלי, כשטיילתי בצ'ינקווה טרה הלוא הם "חמשת הכפרים" בריביירה האיטלקית, הבנתי שאני חייבת להגיע אליה, כי היא מחכה לי מעבר לפינה של העיר לבנטו, שבה השתכנתי
מבחינת הגודל שלה, פורטופינו יא יותר מיניאטורה מעיר נמל, נגיד בהשוואה לגנואה, שהיא עיר מרכזית בחבל ליגוריה. הנמל של פורטופינו, הוא בעצם מפרץ ציורי בשם טיגוליאן, כאשר הלב הפועם שלו היא הפיאצטה :כיכר קטנה
כיכר שהיא מקום מפגש והסמל של "הכפר" במיוחד לאילי הון, שביום שהגעתי הציגו מותג של סירות מירוץ, שתו שמפניה ואכלו כריכונים, בארוע חברתי, שתוחם בחבלים וכרטיסי הזמנה. אחד הדברים שהכי שבה את ליבי פה, זה התריסים
כן, כן, תריסי עץ מאורכים, שמקשטים את הבתים, עם קו אחיד בצבעי פסטל ואורנמנטיקה מצוירת, נראים ממש כמו תפאורה לסרט. מה שגורם לתחושה שאנשים באמת חיים פה, זה לראות פה ושם משהו פותח תריס ותולה כביסה לבנה בניחוח מרכך לימוני, שמרחיב את הלב
פורטופינו, איטליה-צלמה גילי מצא
הטיילת
הטיילת עמוסה באנשים, שחלקם מתלבשים לכבודה וכמובן מצטלמים בכל פינה. במעגני הספינות עוגנות ספינות דייגים, יאכטות יוקרתיות ולעיתים בעונת הקיץ יש גם מתרחצים
פורטופינו היא חד משמעית סמל סטטוס לאלפיון עליון מרחבי הגלובוס, ולכן מי שיכול להרשות לעצמו נשאר ללון בה, באחד ממלונות היוקרה שיש פה
ההגדרה שמופיעה במדריכי טיולים "כפר-ימי" לפורטופינו, מגמדת לטעמי את אופייה ויופייה המונומנטלי. רק בדיעבד הבנתי איך הלהיט העל-זמני של הזמרת המצרייה ממוצא איטלקי דלידה "התאהבתי בפורטופינו", תרם לכך שהיא הפכה למושא לרומנטיקה נצחית שלא נס ליחו
פורטופינו-צלמה גילי מצא
בגדים לשואו מתאים
איך שהגעתי לפורטופינו והתחלתי לצעוד ב"ויה רומא", הגעתי לחנות שמלות הכי יפה שראיתי מאודי. סנטוריה אנטיקה, של ג'קומו צ'ינקווה, היא חנות שהאג'נדה שלו, היא הכי ריביירה איטלקית שיש
לא פלא שהמעצב של מה שמסתבר רשת חנויות בריביירה האיטלקית, נמצא באמלפי. השמלות שלו צועקות ”הקיץ פה", עם סטייל ויופי עוצר נשימה בצבעוניות פורצת גבולות
השמלות חלקן בתוספת פרנזים, או עם רקמה עשירה ודוגמאות שממש הופכות כל פריט למסטר פיס. הליין כולל גם חולצות מאותם בדים קלילים בצבעוניות מערבלת חושים של לימון, אדום עז, כתום, ירוק, כחול לגווניו השונים
מצטלמת בסנטוריה אנטיקה פורטופינו:
יש פה אקססוריז של תיקים, חגורות, כובעים, מניפות, נעליים שתורמים לכל מלתחה שמרנית, נופך נועז. למצוא שמלה ב-15 יורו, או צעיף ב-5 יורו זה וואו לטעמי. הייתי שמחה לרכוש פה ארון שלם
מסעדת חוף
ממש בסוף הטיילת סביב המפרץ, מתחת ל"קסטלו"-הטירה, מצאתי מסעדה בשם Strainer.בגלל המיקום שלה, בטיילת שמשקיפה על הסירות חששתי שזו תהיה מלכודת תיירים
אבל קפה בארבעה יורו בנוף הזה, או פסטה עם צדפות ב-19 יורו, הם מחיר בהחלט סביר, אחרי שהזהירו אותי שלפורטופינו חייבים להגיע שבעים, כי אין מצב לשבת בשום מקום. במנות היצירתיות של סטריינר, משולבים מרכיבים מעודנים כמו כמהין שחור ולבן, פטריות פורצ'יני ועוד, ונראה שהם מצליחים לשמור על המוניטין, במקום מאתגר במיוחד
מלון ספלנדידו א-בלמונד
כאמור, פורטופינו היא מחוז חפצם של אנשים בעלי ממון. בלב הפיאצטה נמצא מלון "ספלנדידו מארה". לשמחתי התאפשר לי לצפות בשני חדרים בשיא הקלאסה, עם מרפסת למפרץ הנחשק
לאורחים פה, יש שאטל למלון "האם", שנקרא "ספלנדידו א- בלמונד", במרחק שש דקות נסיעה, שנמצא על גבעה. הצטרפתי לשאטל ובדרך נראתה גבעה מוריקה המשקיפה אל מעגן היאכטות בנמל פורטופינו
כבר מהכניסה, הבנתי שמדובר במלון שלא רוצים לעזוב. שלוש המסעדות מגישות מאכלים מסורתיים מהמטבח של מחוז ליגוריה. מזנון אמריקאי מוגש מדי יום לארוחת בוקר
המלון הזה שהוא חמישה כוכבים, נחשב בקטגוריה של כמעט ארמון, גם מבחינת העיצוב שלו וגם הקליינטורה שמגיעה בשעריו. המלון בן כמאה וחמישים שנה. יש בו 70 חדרים שפונים לים או לגינה שהיא יצירת אמנות.כל חדר נראה שונה, עם עיצוב מפואר, סופר אלגנטי.
כאשר ניסיתי לבדוק זמינות חדרים בבוקינג, נכתב שאין אופציה כזו וצריך לפנות ישירות למלון, אבל בביקור שלי בו נאמר לי שעלות ללילה מתחילה בכ-3000 שח ומעלה. הסוויטה שראיתי עם סלון ושני חדרי שינה ומרפסת, מגיעה למחיר של כמה אלפי יורו.הבריכות, יש פה אחת עם מים מתוקים והשנייה עם מים מלוחים.
בתפריט יש מנות הסטוריות, כמו ספגטי ליז טיילור שכמובן היה לה חדר קבוע. גם מדונה התארחה פה, וכל הדולצ'ה ויטה של איטליה והעולם, מאז ועד והלום. בסלון המרווח יש צילומים בשחור לבן של פנים איקוניות, שלא אומרות כלום לדור הצעיר. יש פה את כל הפסיליטיז שאתם מכירים במלון, רק ברמות על
מסתבר שחלק מהסלבים ההוליוודים מגיעים לפורטופינו ביכטות שלהם, ולמלון הם מגיעים רק כדי לאכול. המלון שייך לקבוצת "בלמונד", בבעלות "לואי ויטון" .הפסנתרן ולאדי, שמנגן כאן מדי ערב כבר 30 שנה, לבוש באקסטרווגנטיות
ספא לנובחים בלבד
דיסקרטיות היא מילת מפתח במלון ספלנדידו א-בלמונד שמארח שועי עולם, אבל מסתבר שההקפדה הזו חלה לגבי כל האורחים, גם לגבי חיות המחמד שלהם. יש מצב שלחלק מהמחמדים יש עמוד אינסטגרם פעיל וכל לוקשן שהם מצטלמים בו, עם מלתחה ולוק אופנתי, הופך לספוט לוהט שסוחף לייקוקים ותגובות מריירות, של עוקבים שהיו שמחים לקבל נתח קטן מהלייף סטייל הזה
מכוון שרציתי לקבל מידע על ספא ייחודי מסוגו בעולם, לחיות מחמד, התבקשתי לפנות בכתב ליחסי הציבור של המלון, שענו לי בשמחה ובפירוט הבא "כל החברים הכי טובים של האורחים שלנו, יכולים להתפנק, באזור העיסוי הפתוח, בגינה יפיפיה, שמשקיפה על מפרץ פורטופינו
כל המטפלים שלנו מיומנים בטכניקה של עיסוי שוודי, בתנועות מיוחדות שמרפות את שרירי הכלבים, מפחיתות את המתח ותורמות לשיפור אכות השהייה שלהם איתנו. במקביל הבעלים שלהם, שנהנה להסתכל עליהם יכול בעצמו לחוות עיסוי, בגינה שהיא בעלת אפקט ארומתרפי, עם צמחי תבלין ולשתות תה צמחים
לדעתנו צריך לתת לכלבים עיסוי באופן קבוע, ואין ספק שזה מחזק את הקשר בין חיית המחמד לבין הבעלים שלו. למי שמעוניין, המעסים שלנו מדגימים כמה תנועות ונותנים טיפים ליישום בבית, מזכרת מהחופשה הבלתי נשכחת פה גם לכלבים"
הפארק של פורטופינו
לצערי הפארק הזה היה סגור כאשר הגעתי, כי הגנן הוותיק שלו מת וזו כנראה אבדה משמעותית, למי שהטביע את חותמו בנוף של המקום. בפארק יש רשת של כ-80 ק"מ מסלולי הליכה, שמאפשרים לצעוד ביופי המגוון של פארק מוגן שקיים משנת 1935, ולבחור באיזו דרגת קושי ומשך טיול תצעדו פה
בעונת הקיץ יש סיורי הליכה מודרכים. הקידמה הגיעה לפארק עם אפליקציה, שאת הקוד שלה ניתן לסרוק מתוך פאנלים שמפוזרים בפארק, שבהם מוזן מידע על השבילים העיקריים לטיול, מפות טופוגרפיות, נקודות עניין היסטוריות וארכיטקטוניות
ספלנדוידו א-בלמונד-צלמה גילי מצא
מכוון שכאשר הגעתי העונה עוד לא נפתחה רשמית, מבצר בראון- Castello Brown לא היה פתוח, ולפי התמונות יש לו נוף מקסים למפרץ. בדרך אליו נמצאת כנסיית San Giorgio שממוקמת על גבעה וגם לה יש נוף פנורמי. בגלל שחיכיתי לפסנתרן ,שינגן במלון בלמונדו לקראת השקיעה, לא הגעתי למגדלור – הזדמנות אחרונה להשקיף שוב לים, כך שיש לי כמה סיבות טובות לחזור לפורטופינו. במידע שמתפרסם לחובבי צלילה, מצויין שיש באזור מגוון של דגה ואטרקציה של פסל ישו שמוטבע
איך להגיע לפה
אני טיילתי בריביירה האיטלקית רק בתחבורה ציבורית, ושמחתי לגלות שיש רכבות בתכיפות גבוהה מהצ'ינקווה טרה לפורטופינו. ניתן לעצור בקמולי או בסנטה מרגריטה ומשם יש שרות של אוטובוס מקומי, שעושה הסעות, אחת לחצי שעה בין אחת מהעיירות לפורטופינו
לצורך העניין הגעתי ברכבת עד סנטה ברברה ומשם המשכתי באוטבוס עד פורטופינו, נסיעה שארכה כרבע שעה. שימו לב שצריך לקנות כרטיס לאוטובוס, בקיוסק מקומי או במכונה, שנמצאת ליד התחנה וכדאי גם לבדוק את לוח הזמנים של הרכבות והאוטובוסים ואז לסנכרן ביתר דיוק
מעבורת-כמו שאת הצ'ינקווה טרה כדאי לראות בהפלגה מהים, כך גם את פורטופינו. מהעיירות קמולי, רפלו וסנטה מרגריטה יש שרות של סירות, סטייל "מוניות" שמאפשר לרדת בכפר פורטופינו ולבקר גם אצל שכנותיה
הלא הן:סן פרוטוסו די קאפודימונטה ופונטה צ'יאפה, שביחד יוצרים את המפרץ האזורי, שמכונה "גולפו פרדיסו", דהיינו גן עדן. יש פה כמובן שרותי סירות פרטיות, יותר סטייל יכטות לשייט פרטי עם ארוחה וכל הפאר הנדרש
במכונית-עולים על הכביש המהיר A12, ויוצאים ברפלו-Rapallo ומשם קצרה הדרך להגיע ליעד, אבל- מטיילים מדווחים, שבכניסה ל"כפר" יש לעיתים עומסים כבדים ומחיר החנייה בחניון המוסדר בכניסה לפורטופינו, מרקיע שחקים
עוד כתבות על איטליה:
הצ'ינקווה טרה-חמשת הכפרים של הריביירה האיטלקית
टिप्पणियां