מכיוון שאני אנטי-פמיניסטית, התחפשתי בפורים הזה לגיישה. האמת, לא היה עולה על דעתי, אלמלא פגשתי במקרה בכוכבת מדיה חברתית, ש"שם העט" שלה הוא "פופי 17", ויש לה מעל 180,000 עוקבים
מספר מדומיין בעבורי, כי אני ריאלית. ברור לי, שגם אם אשים תמונה שלי בעירום נאבקת באריה בלב הקולוסאום של רומא ההומה בתיירים, אקבל אולי עשרה לייקים, וגם הם של קרובי משפחה מוסווים. והיא עם 180,000. אבל את הסיפור על Poppy17 אשאיר לקינוח הפוסט הזה.
כה אמרה אסתרק'ה הפולניה-מותר ליהנות
לאן שלא הסתכלתי, טייפה בירת טאיוואן, נראתה לי כמו גן עדן לחובבי אסתטיקה ויופי. אז היה לי ברור שאם אני רוצה להתפנק, להתפנק, להתפנק זה המקום. מסתבר שהמקומיות שממונן בידן, בכלל לא חופפות את שערן בבית. כי למה לטרוח?, כל היתרונות תכף יתגלו.
קציפת שיער זה יאמי
לידי בסלון השיער Rehoboth ישבו יפנית וקוריאנית, שלא הפסיקו לצלם אחת את השנייה, כאשר שערן הפך למגדל פיזה נטוי, מיני-מאוס, לב לבבי, כובע ליצן וכדומה
לא עברו דקות רבות, עד שגם תלתלי הפכו למרנג קציפתי, לכדורי שלג שכוירו בעזרת שמפו, ליצירות חד-פעמיות שמי ידע על קיומן?
לעסות זה לא לעשות
עצמתי את העיניים ונתתי לריחות השמפו לעטוף אותי במסיכת נעימות. החופף החמוד פתח לי בשיער, גם כמה קשרים מנטליים, ששום שיחות לא עזרו להם. התחלתי לנשום עמוק, כהכנה למדיטציה ואז הוא ביקש שאתיישב ועטף את שערי במגבת מלטפת.
מייד שלחתי תמונות לספר שלי, שבדיוק התחתן בתאילנד עם בחיר ליבו, בבקשה לרכוש כזו ספה שנשכבת פרקדן ולא הכיסא חפיפה אצלו, שעושה לי גולה בעורף.
משם עברתי לידיה של ספרית שהפעילה עלי שואב אבק ענק, שמטרתו היתה לייבש ולעצב את תלתלי. מרוב חום נרדמתי והתעוררתי, רק כשהיא ביקשה ממני לחוות דעה על התוצאה, עם מראה אחורית.
לשלוף ציפורניים
אם היו אומרים לי מראש, שזה ייקח שעתיים וחצי, הייתי מסרבת בנימוס תקיף. אבל אחרי חווית הפיסול המוקצף ועם תלתלים מושלמים, התיישבתי במכון skyline זחוחה ונטולת מימד זמן. עלצתי למראה אלפי דוגמאות מצוירות, שנשלפו מתוך מגירות סודיות במכון היופי של טונה.
לפני שנתתי את ציפורני השלופות, לידיה של בחורה שעטתה מסיכה על פניה, ווידאתי שאחרי שעה אצא לרחוב עם חנויות עיצוב מטמטמות חושים וידיים מטופחות. המידע החשוב הזה, גרר את הצטרפותה של מעצבת ציפורנים נוספת וככה יצאנו למסע נגד השעון, בבחירת הדוגמאות המורכבות ששלפתי.
"תנורי" לד קטנים, ייבשו כל שכבה שצוירה ביד אמן והיו עשרות כאלו. לתומי חשבתי שהבנות ידביקו את ציורי הפרחים, השמיים, הים והציפורים שבחרתי, אבל הן העתיקו אותן אחד לאחד בדיוק מדהים.
הסשן נקטע אחרי שעה מטעמי ארוחה יפנית שחיכתה שאתייצב, ונמשך עוד שעה וחצי למחרת, כשאני רעננה כמו כרית דיו סינית. בסיום החוויה, נשארתי פעורת פה וגאה בידיים החדשות, שהובטח לי שיחזיקו מעמד לפחות לחודש.
גם וגם- למרוט שערות ולקרוא עתידות
אם חשבתם ששוקי הלילה של טייפה בירת טאיוואן נועדו לאוכל רחוב או לקניות, אז כאן המקום לגלות קצת יותר פתיחות חשיבתית. לשוק באים בשעות הלילה המקומיים, רגועים כך נראה, כדי למרוט את עצמם לדעת. לא מהקרקפת, אלא מהפרצוף. ועוד סיבה: בשביל לדעת מה יילד יום.
חוויה מכוננת הייתה לי בשוק הלילה ברחוב ראו (Rahoe st): אחרי שטעמתי מיץ דלעת, אכלתי "אצבעות" חזירון מטוגן וקניתי מכנס דקיק מתוצרת "ניו באלאנס" ב-80 שקל, ראיתי אנשים יושבים על הדומים, כשעל פניהם מרוחה אבקה לבנה. הם נראו כמו מוכנים לקרב מגע כלשהוא.
גברים, נשים, נערות ישבו כך לעיני כל, ומולם הצליבה מישהי חוטים, במהירות שהזכירה לי משחק דוקים, מיקס-דריקס או משחק הילדים ההוא, עם חוטים שעושים קרוס-קריקס ומסתבכים. מתברר ש- facial threding זו שיטה סינית עתיקה לעצב גבות או להוציא חאצ'קונים למתבגרות נצחיות.
אז מי שחשב שהגאורגיות הן אלה שהביאו את שיטת החוטים, כדי להעיף מאתנו את השפם ושיער המפשעה, חייב להתנצל, ומיד. הסיניות היו שם קודם.
למה פודרה?
מבירור עם יודעות ח"ן, מסתבר שהמסיכה היא לא פודרה כמו לטוסיק של תינוק. עדיין לא ברור (כי לא ניסיתי,שמרתי לביקור הבא) האם הצביטות שהחוט שלהן מייצר נעימות יותר ומשאירות פחות חותם אדמומי על הנקבוביות הפעורות בתימהון. אבל מאחר שהסינים חרוצים בטרוף, הרי שכל הסיפור לוקח כרבע שעה ועלותו כשמונה דולרים אמריקאים, טבין ושקלין. יש כבר מי שטוענת שזה בכלל הטרנד הבא - הרמת פנים קוויקי. נו, שוין.
תודו שגם אתם הייתם מתבלבלים, אם בדוכן בודד הייתם רואים צילום של מפת פנים ומולה יושב גבר, שגם על פניו מרוחה האבקה הלבנה האלמותית. גם לא הבנתי למה הגברת שמולו צועקת עליו והוא מביע התנגדות בהקשבה, ואז עונה בציוצים, בווליום שסובל מבריחת סידן.
המארחת שלי פירשה את התעלומה: הוא מקבל מפה אסטרולוגית, תחזית חודשית. והחדשות הן לא משהו, כנראה על היותו רווק וורקוהוליק.
ששים שניות על לק-מאניה:
1.כאמור, הסיניות היו פה קודם. כבר לפני כ-5,000 שנה התחילו נשות המעמד העליון הסיניות לצבוע את ציפורניהן בצבעי זהב וכסף, אופנה שהשתנתה במהלך שושלת מינג לצבעי אדום ושחור, כמייצגים באופן מובהק את העלית. על פשוטות העם נאסר המנהג, ואם נתפסו – כמובן שהוצאו להורג.
2. החומרים שבהן השתמשו הסיניות לצרכי צביעה היו: שעוות דבורים, חלבון ביצה, גלוטן וצבעים שהופקו מירקות. מתברר, שאין חדש תחת השמש, כי לאחרונה הופקו לקים על בסיס קייל - שנחשב כמחזק ומבריק ציפורניים; שום -הנחשב כמקשיח את הציפורן; ומלפפון - המונע את פיצולן.
3.את הציפורניים האקריליות המציא בשנת 1978 רופא שיניים. מעניין אם יש לו מבצע: שתי סתימות ושתי ציפורניים במחיר של אחת.
4.שיוף הציפורניים הכי יקר עלה 250,000 דולר, כי שולבו בו 267 קראט של יהלומים שחורים.
5.השחקנית ריטה היווראת' הפכה את הלק האדום לקלאסי, אבל הכי קובעים הם אמני-סלבריטאי דעת קהל ברשתות החברתיות: פינטרסט, אינסטגרם, יו-טיוב. למשל מדלין פול, שיש לה 139K העוקבים אחרי הטרנדים של הציפורניים שלה.
Poppy17
וזה המקום לחזור ל-Poppy17, הבלונדית המלוכסנת, שמטיילת בעולם בזכות זה שיש לה מאות אלפי עוקבים, שמחכים למוצא ידיה: טרנד האיפור האחרון מבית יצרנית הקוסמטיקה, you name it, שהיא קיבלה כדי לאפר את עצמה באיזה לוק אוונגרדי-סקסי-משדרג מראה.
ככה פופי, שלמדה עיצוב גרפי ומולטימדיה, הצטלמה לה ביפן, קוריאה, הוואי, תאילנד, ארה"ב. על רקע נופי גלויה הבהירה לעוקבים שלה, בלייב שואו, איך להיות פופי, גם אם אין סיכוי שתהיו. ובשעה שבה אני בדרך כלל לובשת פיג'מה ושותה שוקו חם, פופי עשתה ממני זמרת אופרה יפנית.
"בעזרת מכחולים מיוחדים הרחבתי את הגבות שלך ומרחתי סומק, בסטייל אסייתי. לא כמו במערב, שבו נשים מדגישות עצמות לחיים מוגבהות, אלא בקו מעוגל ובעיקר סביב העין. בעזרת איילנר דק, תרמתי למראה הדרמטי של העיניים ובשפתיים, לא הדגשתי קונטור אלא יצרתי מריחה".
מה את מציעה לקוראות שלי?
"חוויית טיול קניית מוצרי איפור, פינוק כייפי לנשים. ניכנס לחנויות קוסמטיקה מיוחדות, שבהן אני יכולה להדגים איפור ולהסביר מה לרכוש. זה יכול להיות בין שעה לשלוש שעות. גם אמליץ להן על אתרי אינטרנט של בלוגריות מקצועניות, עם דילים שווים למוצרי איפור".
מי שמעוניינת, שתפנה אליי פה ואתן לה נייד פרטי של פופי לתאום מועד ועלות.
באנסטגרם-POPPYO17-דמות ציבורית
SKYLINE :מכון לעיצוב צפורניים
פיסול בשיער, חפיפה ועיצוב: REHOBOTH
שני המכונים הללו-הם דלת ליד דלת, בקומה השנייה מול מלון ריג'נט טייפה ורצוי להעזר לתאום שסן במתורגמן, כי המקומיות לא דוברות אנגלית.
גילוי נאות-
זכיתי להגיע לטייפה, בואכה טיאוואן, בטיסת צהריים של חברת התעופה אחת ה-טובות בעולם, "קתאי פסיפיק".
מכוון שמדובר בטיסה שנמשכת כ-16 שעות, כולל עצירת קונקשן בהונג-קונג, המיניסקוסים שלי שמחו לדעת, שיוכלו לפשוט רגליים ולחלוץ נעליים, ולעבור לגרבי טיסה רכות. אמנם לידי ישב בהלוך איש עסקים ישראלי נרגן שהתקפל לעברי בהטייה מיותרת ובהבל פה ריחני, אבל לשמחתי בחזור- ישבה לידי יפנית מתוקה, שבאה לסגור חוזה בתל-אביב עם סאטרט-אפ בועט.
שימו תזכורת בממו-לכבוד יום האישה הבינלאומי הבא, חברת התעופה "קתאי פסיפיק" הגרילה בין הקוראות את יעד המשאלות שלהן לחופשה ועדיין לא ברור מי היא הזוכה המאושרת. יש למה לצפות.
special thanks to MRS. Sandy Chung-Chen that offered me all those pampering options-for women's month
Comentários